נקודת חולשה

מכבי יבנה סיימה את העונה הסדירה בדיוק כפי שהיא נראית במחזורים האחרונים. ללא עוצמה בהתקפה, שוער מצוין ובעיקר חוסר יכולת לגמור משחקים. הקבוצה של יוסי זוזוט סופרת כבר 11 משחקים ללא ניצחון במחזור שעלול להפיל אותה למקומות לא נעימים במשחקי הפלייאוף התחתון. מבין המשחקים האחרונים, זה המשחק שאמור היה להיות יותר קל "על הנייר". יבנה כבר ניצחה העונה את צעירי ת"א/ רמלה וקיוותה לעשות זאת שוב במגרשה הביתי. כש1200 צופים עומדים מאחוריה, יבנה פתחה דווקא טוב את המשחק והגיעה להזדמנות מצוינת של באביץ שהחמיץ מקרוב אחרי עבודה נפלאה של אןהד אדלשטיין הנמרץ שנחשב לאחד מאהובי היציע. המשחק המשיך להיות בעיקר במרכז השדה כשבמשך הזמן הבינו היריבים הצעירים כי רק ניצחון ייקח אותם לפלייאוף העליון. המשחק אמנם היה יותר פתוח אבל יבנה, שהבעיה הכי גדולה שלה בתקופה האחרונה היא ההתקפה, לא ידעה להגיע למצבים נוחים וגם הפעם התקשתה מאוד בחלק הקדמי. האורחים תקפו יותר ויותר אבל גם הפעם, כמו בכל הפעמים בהם שותף, היה ליבנה שוער בשער. גל טובלי העניק 90 דקות נוספות של ביטחון בשער ועם תקווה ורצון של הקהל המקומי לראות אותו גם בעונה הבאה, בתקווה שיבנה אכן תישאר בליגה. הפעם המתאבן של טובלי בשער היה הפנדל שהוא עצר בדקה ה62 אחרי הכשלה נוראית וחסרת אחריות של הרמוני איקנדה החלש והמיותר בתור הרחבה. במידה ויבנה אכן תידאר בליגה, למאמן יש חריש עמוק לעשות במצבת הסגל שלו וכמובן הזרים הכושלים שלא מצליחים למנף את הקבוצה.

יבנה סיימה בתיקו מאופס ומאכזב ושריקת הסיופם הביאה איתה הרבה שחקנים שכובים על הדשא, כל אחד ואכזבתו מהמצב. ההבדל הפעם הוא שהיריבה העיקרית של יבנה לתחתית, הפועל ירושלים, ניצחה בדרבי 3-2 את קטמון וכעת הפער צומק לשתי נקודות בלבד כשמשחקי הפלייאוף התחתון בפתח. ביבנה יכולים להיות מרוצים מכמות הצופים שהגיעה. המשחקים ביום שישי בהחלט מביאים יותר צופים והמרחק מכניסת השבת הביא  איתו לא מעט חובשי כיפות, צעירים, משפחות ושאר אוהדים. ביבנה צריכים להפנים כי בשישי בצהריים מגיעים הרבה יותר צופים מימי השני הקודרים.