"הרומן": פנינה טלוויזיונית - ביקורת

בואו נדבר על הפנינה הטלוויזיונית העונה לשם "הרומן" (The Affair) . "הרומן" הגיחה לאוויר העולם אי שם ב-2014. אחד מכותבי העונה הראשונה הינו חגי לוי תוצרת כחול לבן שאחראי בין היתר על הסדרה "בטיפול", "הנערים" ועוד. הסדרה כוללת חמש עונות והחודש עונתה החמישית והאחרונה הסתיימה לה בצער רב וביגון קודר.

עלילת הסדרה מתחילה, איך לא, ברומן סוער בין נואה סלאויי, איש נשוי ואב לארבעה, מחבר רומנים חסר הכרה (ולכן שמה בעברית של הסדרה מעולה כיוון שהוא מקבל דו משמעות) לבין אליסון ביילי אישה נשואה ששכלה את בנה, מלצרית אומללה ודיכאונית. הרומן משמש כגרעין לעלילה של הסדרה כולה.

העונה הראשונה מתחילה בחקירת משטרה מבלי שאנחנו מבינים את מעשה הפשע. העלילה לאט לאט מקלפת שכבות של מסתורין. עם התקדמות העונות, העלילה מחברת אותנו אל הדמויות ואל הקשרים הנוצרים בין משפחתו של נואה למשפחתה של אליסון.

צפו בטריילר לעונה הראשונה >>

מלבד הסיפור המעניין, הסדרה מביאה עימה טוויסט מעניין שמערער את האמת ואת היחס שלנו למה נכון. העונה הראשונה מחולקת לשני פרקים, כמו בסיפור רומן, בו אנו מקבלים את נקודת המבט של כל אחת מהדמויות, נואה ואליסון.

כל פרק מראה פרספקטיבה אחרת לגמרי לאירועים דומים ובכך גם נותן לנו להיכנס לנפשן של הדמויות. השינויים בין נקודות המבט נוגעים מהפרטים הקטנים, בשוני לבוש או תסרוקת, במשפטים ובטונים שונים ולפעמים אף לעיוות הפרק הקודם.

הערעור שנוצר הוא חד פעמי. אנחנו כצופים מתחילים להרהר ולחשוב איזו דמות היא דוברת אמת, והאם בכלל זה רלוונטי. הערעור יכול להיכנס אפילו לחיינו האישיים, האם אני מבין את האירועים שאני חווה כמו הסביבה? אנחנו שואלים מה היא בעצם אמת, מה נכון ולא נכון.

מעונתה השנייה הסדרה מכניסה פרקים נוספים של בני הזוג של נואה ואליסון. הלן סלאויי אשתו של נואה וקול לוקהארט בעלה של אליסון. ככל שהעונות מתקדמות  העיסוק ברומן עצמו נרגע, אומנם הוא הגרעין של העלילה, אך היא מתפתחת ומסתעפת וחושפת אותנו לנקודות מבט נוספות של דמויות כמו וויטני, ביתם של נואה והלן וסיירה השכנה ולהשפעות הרומן לעליהן.

בגלל ריבוי הפרקים שנכללים בסדרה, היא יכולה להיות קצת איטית בעקבות חזרה לעיתים על אותם אירועים. אבל כל פרק חושף עוד ועוד פרטים ונקודות מבט, דבר היוצר עניין רב.

הסדרה אפופה מסתורין רב בעיקר בעונה הראשונה, גם בעקבות חקירת המשטרה וגם בעקבות דמותה של אליסון. העונה החמישית חושפת לנו קטעים המתקיימים שלושים שנים אחרי העלילה של העונה החמישית, דבר המוסיף למסתורין שמתבהר בהדרגה. העונה הזו דואגת לסגור את הקצוות הרבות הפתוחות שהסדרה פרמה בכל פרק בעונותיה ולכן מביאה לסגירת מעגל נחמדה והכרחית.

הסדרה כוללת שחקנים מעולים שמצליחים לשחק בצורה נפלאה את שני צדדי המטבע של הדמויות שלהן, כפי שהן רואות עצמן וכפי שהסביבה שלהן רואה אותן. דומיניק וסט ("הסמויה"), רות וילסון ומאורה טיירני זוכות פרס גלובוס הזהב, ג'ושוע ג'קסון, ג'וליה גולדני טלס, אנה פקווין זוכת פרס גלובוס הזהב ופרס האוסקר ועוד.

אפשר לדון גם במוסר ההשכל שהסדרה אולי מנסה להעביר עקב גורלן של הדמויות הראשיות, אך בכדי לא ליפול לספוילרים נשאיר את שאלת המוסר פתוחה. מה גם שהסדרה עוסקת המון במוסר. האם מותר לבגוד? האם צריך לנסות לשמר את הנישואים לאחר בגידה? האם צריך לסלוח? הסדרה עוסקת בין השאר בחקירת משטרה שהרי פשע מתעסק במוסר ומעלה בתוכה נושאים רבים העוסקים גם הם במוסר כמו כניסת קטינות להריון, דיכאון, גידול ילדים, מוות ועוד.

כל כך חבל שהסדרה המהממת הזו נגמרה לה. סדרה שמביאה עימה חידוש וריענון לסדרות רבות שמשחקות עם נקודת מבט ועלילה לא ליניארית, אך הסדרה הזו מצליחה להביא טוויסט שנוגע גם בפרטים הקטנים הנוגעים לנקודת מבט שונות וזיכרון. כל זה מוביל לערעור מתמיד על האמת והאם האמת היא בכלל רלוונטית. ממליצה על הסדרה המקסימה הזו בחום.

🔔🔔🔔🔔🔔 (5פעמונים מתוך 5)

ענבל הקניין B.A קולנוע וטלוויזיה.