לפני כשנתיים הגיעה אל משרדה של עוה"ד רעות שדה אישה בשנות השישים לחייה והחלה לגולל את סיפורה בפניה:

הלקוחה, נשואה כ-25 שנים ואם לשלושה ילדים מקסימים. טרם הנישואין ניהלו בני הזוג חיים משותפים כידועים בציבור. בשנים אלו רכשו הצדדים דירה יוקרתית בצפון הארץ. הדירה והמשכנתא לרכישתה נרשמו פורמלית על שם הגבר בלבד, לאור הטבות כלכליות להן היו זכאים באותה תקופה רווקים מגיל 27 ומעלה שאינם בעלים על דירה, כשהגבר ענה על כל הקריטריונים. בפועל הלקוחה היא זו שאיתרה את הדירה שנרכשה, ניהלה את המשא ומתן לרכישתה ומימנה את מרבית כספי הרכישה. כמו כן, הצדדים נשאו במשותף בתשלומי המשכנתא שירדו מחשבון הבנק המשותף.

בני הזוג נישאו באופן פורמלי בעקבות כניסת הלקוחה להריון. במהלך הנישואין צברו בני הזוג רכוש ונכסים רבים, בניהם דירה נוספת, מטלטלין רבים, חשבון בנק משותף ובו הון רב, קופות גמל וקרנות נאמנות.

ואולם, הדברים אינם התנהלו כמתוכנן. הגבר אשר התפתחות הקריירה המקצועית של הלקוחה אינה נשאה חן בעיניו, החל לרדת לחייה של הלקוחה. הוא רדה בלקוחה, ניהל את חייה והתעלל בה נפשית ופיזית. לאחר שהילדים בגרו ועזבו את הקן, הגיעה הלקוחה למסקנה כי, אינה מעוניינת עוד לחיות תחת מרותו של הבעל ולהיכנע לתכתיביו וברצונה להתגרש.

בשלב זה הגיעה הלקוחה למשרדה של עוה"ד רעות שדה. עוה"ד רעות שדה האזינה לסיפורה באמפטיות רבה, נטלה ייצוג בתיק וניגשה מיד לעבודה. עוה"ד רעות שדה הגישה תביעה לגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, וכן תביעה לחלוקה רכושית ולאיזון משאבי, בה עתרה לחלוקת שוויונית של כלל הרכוש שצברו הצדדים במשותף.

הבעל בתגובה, הגיש תביעה לסעד הצהרתי בטענה כי, הדירה שנרכשה בטרם הנישואין ונרשמה על שמו הינה בבעלותו הבלעדית ואינה נכס בר איזון כיוון שאינה נכס משותף שנצבר במהלך הנישואין. בנוסף, טען הבעל כי, הוא זכאי לנכסי הקריירה של האישה, כיוון שעסק בגידול הילדים, תוך שוויתר על קריירה ואפשר ללקוחה לפתח קריירה "על חשבונו", על כן זכאי לטענתו ל80% מהנכסים.

כעבור כשנה וחצי, לאחר התנהלות ענפה בתיק ומספר דיונים רב, בהם הצליחה עוה"ד רעות שדה להוכיח כי, הדירה שנרכשה טרם הנישואין ורשומה בטאבו על שם הבעל הינה דירה משותפת של הצדדים וכי, הלקוחה מעולם לא מנעה מהבעל לצאת לעבוד ולנהל את ביתם כרוב הבתים בישראל בהם שני ההורים יוצאים לעבוד- זכתה לקוחת משרדה של עוה"ד רעות שדה בפסק דין לטובתה הקובע כי, הדירה הרשומה על שם הבעל הינה נכס בר איזון שנצבר במהלך החיים המשותפים, והצדדים יהיו זכאים בחלקים שווים (50% כל אחד) מכלל הנכסים.

הבעל לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, בו טען כי בית המשפט טעה בהחלטתו והתעלם מאסמכתאות רבות המעידות לטענתו כי, רכישת הדירה מומנה על ידו בלבד ועל כן אין לכלול אותה כחלק מהנכסים המשותפים שיש לחלק בין הצדדים.

עוה"ד רעות שדה הגישה עיקרי טיעון וטענה כי, כלל טענות הבעל כבר נטענו ונדונו בבית המשפט ובערעורו הבעל לא העלה כל סיבה מספקת להתערבות ערכאת הערעור בפסק הדין. כמו כן, עוה"ד רעות שדה הכחישה את כלל טענות הבעל וגיבתה טענותיה בשלל אסמכתאות.

במעמד הדיון הראשון בערעור קבע בית המשפט המחוזי כי, בית המשפט לענייני משפחה קבע קביעות עובדתיות מנומקות לאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי מכלל הראיות והעדים. הבעל חוזר על טענותיו בערעור וזאת מבלי שהצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. משכך יש למחוק את הערעור על הסף.

עוה"ד רעות שדה: "שמחתי לסייע ללקוחה לצאת לדרך חדשה בידיים מלאות ולעמוד על מלוא זכויותיה פעם נוספת. הליך חלוקת הרכוש מטבעו עתיר קשיים כשכל צד מנסה לספח לחלקו מה שיותר נכסים. אי רישום נכס בטאבו על שם שני הצדדים מהווה מסוכה קשה לחלוקתו, ביחוד כאשר הנכס נרכש טרם הנישואין. באם הנך מצוי/ה בסיטואציה דומה מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, בכדי לסייע בניהול ההליך תוך עמידה על מלוא זכויותיך."

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו