תת ניצב בגמלאות יעקב (קושי) שובל נפטר ימים אחדים אחרי שהתגלה בגופו הסרטן * סיפורו של האיש שהיה לצדו של רבין בליל הרצח, הניח את האזיקים על דמאניוק ולא הפסיק לפעול למען הציבור

עודד בן יעקב ומורן סקיטל

יעקב (קושי) שובל ז"ל
 

"אני עוד אקבור אתכם", אמר תת ניצב (בגמלאות) יעקב (קושי) שובל לחבריו וצחק, אבל לפני עשרה ימים הכניע אותו הסרטן, כמה ימים בלבד אחרי שהתגלתה בגופו המחלה הנוראה, והוא נפטר בן 66 בלבד.

שובל נולד בתל אביב טרם הקמת המדינה. לאחר נישואיו התגורר בראשון לציון ולפני כ–21 שנים עבר ליבנה. שובל שירת במשטרת ישראל והשתחרר בדרגת תת ניצב. במהלך שירותו כיהן בתפקידים בולטים, ביניהם מפקד תחנת פתח תקווה, מפקד מרחב ירקון, סגן ראש אגף התנועה ועוד. בשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא איפ"א (ארגון השוטרים הבינלאומי) ישראל.

במהלך השנים ובמסגרת שירותו, לקח שובל חלק באירועים חשובים, כשהבולטים בהם היו כשאיוון האיום (דמאניוק) הובא להישפט בארץ. שובל היה השוטר שהניח את האזיקים על ידיו של העציר הנאצי.

אירוע בולט נוסף היה רצח רבין. שובל כיהן אז כמפקד מרחב ירקון ובזמן הירי היה האדם הקרוב ביותר ליצחק רבין ז"ל. "כתף אל כתף", סיפר בזמנו שובל בראיון שנתן לעיתון "מעריב" בנובמבר 2006, "עמדנו בזווית של 90 מעלות זה מזה. ברקע היו צעקות מהקהל, עידוד, תמיכה ברבין. ואז שמעתי את היריות. כמו קפצונים. הסתובבתי וראיתי את הרוצח עם האקדח", סיפר בזמנו שובל.

יעקב שובל היה נציג המשטרה היחיד בוועדת שמגר שהוקמה לחקירת רצח רבין. הוועדה זיכתה את המשטרה מכל אשמה, אך נזפה בשובל על כך שלא פיקח על עבודת השב"כ לאור ניסיונו הרב. לאחר הוועדה, שובל המשיך בעבודתו במשטרה ואף קודם לדרגת תת ניצב.

 

שובל אמנם המשיך הלאה בחיים ויצא "נקי" מוועדת שמגר, אבל ליל הרצח תמיד ליווה אותו. בראיון למעריב הוא סיפר שהזמן לא שיחק אצלו תפקיד ושכל מה שקרה באותו ערב המשיך להכות בו. "זה חזר. היריות, ההכנסה לרכב של רבין, הצעקות 'סע, סע' והרוצח. מי שלא היה שם בשנייה ובתפקיד שאני הייתי, לא יוכל להבין את זה. זה מישהו שעמד לידך, היית הכי קרוב אליו, וזה ראש הממשלה. זה אוכל סתם אזרחים, אז זה בטח אוכל אותנו, אנשי הביטחון".

לימים הצטלם שובל לסרט התיעודי "רצח רבין: תיק לא סגור" של הבמאי והמפיק נפתלי גליקסברג, ואמר שם כי שמע את הצעקות המפורסמות "סרק! סרק!" לאחר היריות אל עבר ראש הממשלה, אך סירב לומר מי לדעתו אחראי להן.

שובל נפטר כאמור ממחלת הסרטן, ימים ספורים אחרי שהתגלתה בו המחלה. במהלך אשפוזו הקצר בבית החולים ביקרו אותו שוטרים רבים שעבדו תחת פיקודו במהלך השנים, וכולם אמרו והעידו על טיבו. בהלווייתו נכחו מאות אנשים, בני משפחה, בכירי ושוטרי משטרת ישראל, וחברים שליוו אותו במהלך השנים.

בין הסופדים היו נשיא איפ"א ישראל, יעקב טרנר, סגנית ראשונה לנשיא איפ"א העולמי, גל שרון, ניצב ניסים מור ראש אגף מבצעים ושלושת ילדיו. שובל השאיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושישה נכדים.

 

 פגישת פרידה

 

פרופ' דני גימשי, חבר קרוב של שובל המנוח, מספר כי הכיר אותו עוד בשנת 1982 כשהתמנה למפקד תחנת המשטרה בראשון לציון, ושובל כיהן אז כסגן מפקד התחנה. "קושי לא היה מלאך ולא צמחו לו כנפיים על פני האדמה, אך הוא היה אדם אמיתי עם שתי רגליים יציבות הנטועות בקרקע המציאות. כפי שהיה צלף מעולה, כך קלע תמיד לדברים הנכונים, כשהוא מלווה זאת בחיוך מבויש ובבדיחה צינית הקולעת בול למצב הדברים", סיפר גימשי.

שובל הצטרף לחברי הפרלמנט היבנאי לפני כ-15 שנה. רפי קמרי, אחד מחברי הפרלמנט, סיפר כי שובל השתלב מיידית בחבורה היבנאית הוותיקה. "הוא ידע להתאים את עצמו לכל מקום ולכל אדם, תמיד היה הראשון להתנדב לעזור בכל דבר, אם במסיבות, טיולים או להבדיל במצוקה", סיפר קמרי.

במפגש הפרלמנט האחרון, אליו הגיע שובל לאחר שחלה, הוא היה עליז כמו תמיד ואמר שהכל בסדר אצלו ושהוא מרגיש נהדר. "אני עוד אקבור אתכם", אמר לחברים הטובים שלו וצחק. הם לא ידעו שזו בעצם פגישת פרידה.

חברי הפרלמנט הוסיפו כי "אין ספק שעם הערכים, הנתינה והסובלנות, משפחתו תהפוך לנכס לעם. כבר מתחילת דרכו במשטרה שובל היה דמות ייחודית, דוגרית, נאמנה, לא מפחד מכלום. גם קשוח ומפקד עם סמכות, וגם דמות האבא. משענת איתנה בהחלטות ובלקיחת אחריות".

ציון בן שטרית חברו, סיכם ואמר: "לצערנו במאבק במלחמה הארורה שנחתה עליו נכנע הוא לבסוף, אך הותיר הוא אחריו מורשת ודרך לסובביו, דרך ללא סוף. הוא דמות לחיקוי ולהערכה, להתמדה בדרך ולהצלחה, כשהכל בנועם הליכות, בחיוך וברעות ללא שמץ של גאווה. נזכור אותו תמיד כחבר אהוב שאור התמיד היה סביבו, הוא ישכון בכל אחד מאתנו כנר המפיץ זוהרו".

 

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה