למרוקו באהבה

את פניי מקבל גבר חייכן ואדיב, מאוד שונה ממה שדמיינתי אותו. בכל זאת, עם רזומה של ניצב בדימוס במשטרה, ציפיתי לפגוש פנים קשוחות בארשת רצינית. במהלך הראיון הבנתי עד כמה ברטי אוחיון הוא לא הטייפ-קאסט הצפוי. הוא בן 59, שירת בחיל השריון והשתתף במלחמת יום הכיפורים. אחר כך במשך 33 שנים התמסר למשטרת ישראל; בין שלל התפקידים שמילא היה פיקוד על תחנת רחובות-יבנה ולימים הגיע עד כמעט קצה הפירמידה, לדרגת ניצב. אבל ברטי לא היה רק שוטר. "תמיד עסקתי בדברים מעבר", הוא מספר ומוסיף כי "תוך כדי שירותי במשטרה ערכתי סרטים קצרים וציירתי. כל הציורים שיש לי בבית, אני ציירתי. אני אוהב לצייר בעיקר נופים, בתים ישנים, להתרפק על תקופת העבר". 

לא נראה לי שציור הוא תחביב נפוץ אצל ניצב במשטרה.

"צריך להסתכל על האדם ולא על התפקיד שלו. זו זווית צרה להסתכל על שוטר רק כדמות גברית. להיות שוטר זה בנפש, אצלי תמיד היה משהו מעבר".

אחרי 33 שנה ותפקיד בכיר החלטת לפרוש מהמשטרה, למה?

"הגעתי לשלב של דרגה הכי בכירה, עשיתי שיקול אם כדאי להמשיך והגעתי למסקנה שזה בדיוק הזמן לפרוש ולעשות משהו שונה. ב-2008 השתחררתי מהמשטרה והקמתי חברה עצמאית שעוסקת בפרויקטים בתחומי ביטחון, אבטחה, מצבי חירום והפעלת מרכזי שליטה".

במבט לאחור, אתה מרוצה מהבחירה?

"אני מאוד מרוצה מהפרישה שלי, זה היה שיקול מצוין. עם החברה שלי הקמתי את מרכז השליטה הארצי של המשרד לביטחון פנים וגם של כיבוי אש. אני מייעץ לגופים וחברות בעיקר בנושא חירום. בנוסף, כשפרשתי הצבתי לעצמי כמה מטרות, שתיים מהן זה כתיבת ספר על מלחמת יום הכיפורים וכתיבת ספר על מרוקו. למעשה אלו חלומות שהתגשמו".

מאיפה נולד הרצון לכתוב ספר על המלחמה?

"בצבא הייתי בגדוד 79 בשריון והשתתפתי במלחמת יום הכיפורים שם איבדתי 120 חברים שנהרגו במלחמה. תמיד הרגשתי צורך להנציח את סיפור הגדוד במלחמה, חשבתי שלפחות למשפחות השכולות חייב להיות סיפור כולל מה בדיוק היה שם, אז ישבתי וכתבתי את הספר שנקרא 'נשארנו שם'. מאוד נהניתי מתהליך הכתיבה".

למה לקח לך 35 שנים לכתוב את הספר?

"אני חושב שכל הדור שלי היה צריך את ה-30-35 שנים האלה כדי לנתח את מה שעברנו ולעכל את המראות הקשים. היינו צריכים את התהליך הזה. בספר התבססתי הרבה על הקלטות בקשר, כתובים מזמן המלחמה וגביתי עדויות ממאות לוחמים". 

מוזיאון אחד ענק

בימים אלו אוחיון הוציא את ספרו השני שנקרא "מרוקו – מדריך למטייל". החיבור למרוקו הוא בראש ובראשונה שורשי. אוחיון נולד וגדל בקזבלנקה שבמרוקו עד גיל 9, אז עלה לארץ עם משפחתו לעיר הבירה ירושלים. עם השנים אוחיון עבר להתגורר בהתאם לעבודתו בראשון לציון, ולפני כ-23 שנים התמקם בשכונה המשטרתית בנווה אילן ביבנה. "אין שום דבר אישי בספר, אין מילה על הסיפור המשפחתי במרוקו", מדגיש בפניי אוחיון.

בתום שירותו במשטרה, פנה אוחיון ללימודי תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ותואר שני בתחום החינוך. "בתואר הראשון התמקדתי בעיקר בנושא של יהדות מרוקו", מרחיב אוחיון. "הנושא הזה מאוד משך אותי וידעתי שבאיזשהו שלב אני אכתוב ספר על האתרים במרוקו, אבל בעיקר שיהיה בספר הפן היהודי בתחום ההיסטוריה, התרבות והקהילה".

כמה זמן לקח לך לעבוד על הספר?

"זו עבודה אינטנסיבית של שלוש שנים. זה כלל איסוף וארגון הרבה חומר שהיה לי: תמונות, מסמכים ועבודות מתקופת האוניברסיטה. ראיינתי מדריכי טיולים ישראליים למרוקו, קראתי הרבה מאוד ספרים על מרוקו ובעיקר סיירתי שם. בעשר השנים האחרונות סיירתי עם חבר שהתלווה אליי, חיים פרץ, היינו לוקחים נהג מקומי וחורשים את מרוקו. הסיור האחרון הוקדש למקומות שהמטיילים לא מגיעים אליהם".

מה מיוחד בספר שלך ממדריכים אחרים?

"יש בו את הפן היהודי. בכל אתר יש תזכיר אודות הקהילה היהודית וציינתי את כל האתרים היהודיים. הספר הוא כמו 'אבן שואבת' לשורשים, מסורת ותרבות. בנוסף, יש בספר ברקודים לסמארטפון שמובילים לכ-12 סרטוני ווידאו שצילמתי, כל סרטון כדקה עד דקה וחצי. זה ספר צבעוני, יש בו 70 מפות ותרשימים, מעל 600 תמונות ומגוון מסלולים מוכנים". 

הספר יכול להוות תחליף למדריך אנושי?

"כן, איתו אין צורך במדריך. כל אחד יכול לטייל ברחבי מרוקו לפי הספר הזה, יש בו הכל. הוא מחולק ל-13 אזורים ומסלולים שבנויים משבוע עד חודש".

למה דווקא מרוקו?

"זו ארץ מרתקת. מי שמבקר במרוקו מקבל למעשה חוויה אחרת, כל סוגי הנופים נמצאים בה. יש שם את השילוב של החדש והישן, ניגודיות צמודה שלתפיסתי לא קיימת באף מקום בעולם".

כבחורה צעירה, בלי זיקה למקום, יש לי מה לחפש שם?

"בטח. מרוקו היא מוזיאון אחד ענק. יש שם נופי בראשית, מקומות שלא השתנו מלפני למעלה מאלף שנים; מקומות בלי חוטי חשמל, בלי כבישים, כלום. 50% מהגברים ו-30% מהנשים מעל גיל 15 לא יודעים קרוא וכתוב מכלל האוכלוסייה במרוקו. המסורת והתרבות שלהם מאוד עשירות".

מה מאפיין את מרוקו?

"יש בה הכל ובעיקר ניגודיות. מנופים ואתרים, היסטוריה וארכיאולוגיה ועד אוכלוסייה מגוונת. היא גם מדינה שמסבירה פנים לתייר, במיוחד לישראלים".

אבל יש שם הרבה מוסלמים.

"מי ששומר על כל בתי הקברות היהודיים הם משפחות של מוסלמים. עדיף לא לנסוע לשם כאדם בודד, אלא בקבוצה קטנה של שניים עד ארבעה. אין ממה לחשוש".

איזה אתר אסור לפספס שם?

"קשה לי לבחור אחד. יש את פאס, העיר העתיקה, עיר שלמה עם עשרות סמטאות. אין שם בכלל רכבים. גם את העיר מרקש שהיא הכי תיירותית וכיכר ג'אמע אל פנע – לשם מגיעים אלפי אנשים, יש שם מופעי רחוב, קוסמים, זמרים, מגידים עתידות, הכל". 

אתה מדבר על מרוקו בהתרגשות. אחרי הכל, היא עדיין מרגשת אותך?

"בטח, אני מאוד רוצה לחזור לשם שוב. באוקטובר אני טס לחוות חבל בארץ שאנשים לא מגיעים אליו ואני רוצה לבקר בו. אני ממשיך לחפש מקומות חדשים שנוגעים לקהילות היהודיות במרוקו".

 מימון פרטי

הספר "מרוקו – מדריך למטייל" נמכר בכל חנויות הספרים במחיר של 99 שקלים. "לרכישת כמויות ניתן לפנות אליי ישירות ולקבל הנחה משמעותית", מציין אוחיון. "לא הסכמתי שהספר ישתתף במבצעים של ארבע ב-100, המחיר שלו יחסית נוח לכל כיס, במיוחד בהשוואה למדריכים אחרים", הוא מוסיף.

המהדורה הראשונה של הספר יצאה בהיקף של 2000 עותקים. אוחיון מצפה ומעוניין לקבל פידבקים, הערות והארות על הספר, ומתחייב כי במהדורה השנייה הוא יכניס את כל התיקונים המתאימים, במידה והדבר יידרש.

עד עכשיו, איך הביקורות?

"בערב השקת הספר קיבלתי את המחמאות הכי גדולות משני גורמים בכירים, בין סוכני הנסיעות הישראליים, הם אמרו שזה הספר הטוב ביותר שיצא על מרוקו וזו מחמאה גדולה. אנשים גם פרגנו על העיצוב, הבהירות והתמונות".

יש מחשבה על כתיבת ספר נוסף?

"הוצאת ספר זה עסק יקר מאוד והמימון כולו מכספי הפרטי. אני מאוד אוהב לאסוף חומרים ולכתוב מזה ספר, אני מעריך שאם תהיה פנייה מגוף שמוכן לממן את זה, לא תהיה לי בעיה לשבת ולכתוב".

מה לגבי מעבר מכותב למדריך טיולים בפועל?

"פנו אליי המון כדי שאדריך, אבל אני מעריך שבתקופה הקרובה אני אצא רק עם קבוצות של חברים ומכרים שביקשו ממני. נכון לעכשיו, זו לא המטרה. המטרה היא להביא ידע, עשיתי מפעל הנצחה לקהילות היהודיות במרוקו תוך תיאור האתרים במקום". 

אז קהל היעד הוא לא רק למטיילים?

"אני חושב שהספר מיועד למטיילים, אבל גם לישראליים ולספריות במערכת החינוך בארץ. היום הרבה תלמידים עושים עבודות שורשים ובספר הזה יש להם את מרבית המידע אודות מרוקו והקהילה היהודית".

אתה אישיות מגוונת. מה הפרויקט הבא?

"אני מתלבט בין כמה תחומים; כתיבת ספר או לבנות תוכנית לימודית ייחודית על מרוקו".