סוגרת מעגל

ורד סגל גרייבר לא חשבה מעולם לחשוף את סיפורה בצורה שכזאת. נכון, היא מתפרנסת ממתן הרצאות בכל הארץ, חלקן עוסקות בסוגיה המלווה את חייה כבר כמעט 20 שנה, סיפור שלקח ממנה כוחות נפשיים רבים, כסף ושינה.

היא לא חשבה לחשוף את סיפורה בעיתוננו, אלא שההרצאה שנתנה לאחרונה "צדק צדק תרדוף" בפתיחתו המחודשת של סניף נעמת יבנה, אותו סניף שתמך בה בשעתה הקשה, שינה זאת. "בשבילי זו הייתה סגירת מעגל להרצות בנעמת יבנה. מה גם שהבנתי כמה חשוב שהסיפור שלי יישמע, שכמה שיותר נשים תדענה, שיצברו ממנו כוחות", אמרה השבוע סגל- גרייבר.

סיפורה הוא ארוך, פתלתל, עיקש ובסופו ניצחון גדול שרק מדגיש כי מדובר באישה שדבקות במטרה הוא שמה השני. כזו שיש לשאת עיניים אליה ולצבור ממנה השראה לכל מה שאנו רוצות ומשוועות לו.

לפני פחות מ-20 שנה ביקשה סגל גרייבר להתגרש ואפילו לעשות את זה יפה, דבר שלא הצליח לה, בלשון המעטה, אך היא כאמור, לא ויתרה.

"בעיניי, הרעיון הוא שכל מי שנכנסת למשבר כזה של גירושין, אני בדעה של ריצה למרחקים ארוכים. לא להתייאש. לא להתייאש מהנישואים אבל אם הגעת למצב של רצון להיפרד לא להתפשר על זה וללכת עם זה. לא לסגת כי כרגע נשבר לנו ואין לנו כוח, זו לא חשיבה לזמן ארוך. זה הולך אגב, לשני הצדדים. הכרתי גם נשים שחשו שהתגרשו מהר מידי".

סגל גרייבר, באמצע שנות ה-50 לחייה, מרצה בנושא קבלת החלטות, בנוסף לעסק הפרטי כמפתחת תכניות לימוד והעשרה במדעים לילדים ונוער.

"הסיפור שלי מתחיל לפני כ-19 שנים, בשלב הכי יפה בחיי: השגתי כבר כמעט כל מה שרציתי, ילדים, בעל טוב, בית וגם מבחינה מקצועית השגתי לא מעט", היא פותחת, "שנינו, בעלי ואני, הגענו לרווחה כלכלית בגיל יחסית צעיר, התחלנו לחפש תחומי עניין, אני פניתי למיסטיקה והוא לדת".

טיפה בים שחור

במקום עבודתו מס' אנשים ערכו הרצאות בנושא הקשר שבין המדע לדת, נושא שסיקרן את שניהם, ובני הזוג פקדו את הרצאות אלו יחד. ההתחלה, היא נזכרת, הייתה מעניינת ויפה.

"ההרצאות התקיימו בבית של אחד העובדים שהיה חרדי, אז ביקשו מכל מי שרוצה להגיע שיעשה זאת בלבוש צנוע, כדי לכבד את המשפחה. ככה התחלנו יחד פעם בשבוע ללכת להרצאות, זה היה מאוד מעניין. הקשר בין תורה ומדע, גם אני הרי הגעתי מהתחום, זה היה נחמד ברמה של 'וואי, איזה יופי', אך לא יותר מזה. העניין הוא שבעלי לקח את זה צעד אחד קדימה, הוא אמר לעצמו אם זה ככה אז יש בזה המון, צריך להתנהג לפי החוקים האלו כי הנה, הם קיימים. בשלב הבא הביאו רבנים מאוד גדולים להרצאות, ביקשו להפריד בין גברים ונשים, לאחר מכן בכל פעם שהקריאו מתוך ספר התורה ביקשו שהגברים יחבשו כיפה אבל לאט לאט קראו המון, אז כולם נשארו עם כיפה, חלקם הורידו אחרי ההרצאה וחלקם השאירו, וכך בדרך עקיפה, באנו צנועים, בנפרד ועם כיפה".

ואז הגיע האירוע שטרף עבורה את הקלפים והבהיר לה כמה המרחק בינה ובין בעלה האהוב גדל. "העמותה שאחראית על ההרצאות החליטה לעשות סופ"ש במלון בדרום במחיר מצחיק. אמרנו מה יכול להיות? יהיה מעניין, והקהל יהיה אנשים כמונו שבא להתעניין. כשהגעתי, חשכו עיני תרתי משמע, היינו טיפה בים, טיפה בים שחור.

כמה משפחות חרדיות פשוט הקיפו אותנו שאלו ושכנעו לגבי אורח חיים, אני אחרי שעתיים כבר רציתי הביתה והגיעו משלחות כדי להשאיר אותי, בסוף הגענו לפשרה: שנשוב הביתה בצהרי שבת. זה היה עבורי סיוט שלא ברא השטן. אחרי הסופ"ש הזה כלום לא היה אותו דבר".

מה לדעתך קסם לו כ"כ?

"נתנו לו חיבוק דוב, נתנו לו תחושה של עילוי. אני הפסקתי כבר ללכת והם משכו אותו לכיוונם. כשדיברתי עם איזה רב הוא אמר 'תני לזה זמן, גם את תתקרבי'. הם לא הרפו וככה התרחקנו.

"באחד הימים הוא החליט שהחינוך החילוני זה לסמים ודרכים רעות, והוא רצה להעביר את שני הילדים שלנו, בת ובן, לחינוך דתי תורני. כאן נדלקה לי נורה אדומה. המצב התדרדר, הבנתי שאני הולכת לאבד את הילדים, הגעתי למסקנה שאני חייבת לפעול. התקשרתי לנעמת ביבנה, הם אמרו שהם נורא רוצים לעזור אך אין להם ייעוץ משפטי, נפגשתי בת"א עם יועץ שהיה העו"ד שלי. הוא אמר שנגיש תביעה בבית המשפט המחוזי, להחזקת הילדים ודרך חינוכם כדי להבטיח שהם יחיו אצלי וימשיכו בחינוך שאותו רצינו עבורם לפני המהפך. התחילו מצידו איומים כספיים, פחדתי שאשאר ללא כסף, אז הוספנו גם מזונות. הצעד הזה עורר כמובן כעס ומיידית הוא התחיל להחמיר את ההתחזקות עד כדי כך שהוא לא אכל במטבח שלנו עד שלא הכשרנו אותו ועמד על כך שנשמור טהרה ולא ניסע בשבת.

לאחר גישור, על השבת הצלחנו להתפשר ויהיו שבתות בהן ניסע, העניין הוא שבשבתות כאלו, הוא בשישי בצהריים היה לוקח את הרכב ומחביא אותו באחד הרחובות וככה נותרתי בלעדיו. היינו עושים פטרולים, לפעמים היינו מוצאים, לפעמים לא".

החיים, היא מתארת, הפכו בלתי נסבלים, כשכל אחד חי לצידו של האחר בחדר נפרד ועולם משלו. "התחננתי בפני הרבנים שירפו, אבל הם כל הזמן אמרו לו שעוד שנייה אני נשברת.

"אחרי שזכיתי בבית המשפט ונקבעו לי מזונות, על אף שהיינו נשואים, הוא לא שילם 3 חודשים ועיקלו לו את המשכורת. חודש לאחר מכן הוא עזב את העבודה ורוקן את חשבונות הבנק. אני למזלי, פתחתי חשבון בנק נפרד והוא הגיש תביעה לבית דין רבני להפרדת רכוש וגירושין כדי להפחיד אותי. הוא גם הגיש תביעה להחזקת ילדים ודרך חינוכם, ואכן נפסק שהילדים צריכים לעבור לבי"ס חרדי ואת סכום דמי המזונות הורידו לו".

על אף תסכולה הרב היא לא התייאשה ופנתה שוב לבית המשפט המחוזי שיעשה סדר. "אם המחוזי פסק אין לבית הדין הרבני מקום לפסוק שוב, אז ניגשנו לבג"צ שנזף בבית הדין הרבני ושוב החזירו את ההחלטה לטובתי וכל זה ב-31/8, יום לפני הלימודים כשהם לא רשומים לשום מקום".

על אף שסיפרה דברים אלו עשרות פעמים בכל פעם שהיא מזכירה את ילדיה ההתרגשות ניכרת בה במלוא העוצמה. "בכל פעם מחדש אני חיה את הסיפור, זו חוויה שאני אקח איתי. אם זו הייתי רק אני זה לא בעיה, העניין הוא שהיו מעורבים כאן הילדים ולכן אני חיה את זה מחדש. בגלל כל זה הילד לא היה במפגש לכיתה א', בהכנה לבי"ס או פגש קודם את המחנכת שלו".

גט בהשאלה

שנה וחצי נוספות הוא גר בקומה נפרדת, חודשים קשים בהם ידעה סגל גרייבר גם לא מעט אלימות מצדו.

"בזמנו לא הייתה מודעות לכך, הייתה שופטת בבית משפט מחוזי שכל פעם שהגשתי תלונה, היא צעקה עליי, אמרה 'מה את רוצה שהוא לא יהיה בבית אז את באה לכאן?' בסופו של דבר, באתי אחרי לילה בבי"ח בשל חבלות שהולידו תיק פלילי ורק אז הסכימו להוציא לו צו הרחקה. נתנו לו כמה שעות לקחת דברים מהבית והוא פשוט קרע דברים מהקירות".

"שבוע אחרי כשהחלמתי נקראנו לגט. כשהגענו הוא לא היה מוכן לתת גט, רק בתנאי שארשום את ילדנו לבי"ס חרדי. אני נלחמתי בו ולא הסכמתי לכך למרות שבית הדין הרבני היה לטובתו לאורך כל הדרך. בסופו של דבר קיבלתי גט, והוחלט שכל הרכוש והחסכונות שלו ואני צריכה לצאת מהבית עם הילדים. שנה לקח לי להוכיח שכל הרכוש של שנינו. איך אני אמורה להתקיים?".

שנה וחצי במהלכן התחתן בעלה לשעבר בשנית, חיו היא וילדיה בשקט יחסי עד לפצצה שהטיל עליה בית הדין הרבני,"קיבלתי הודעה שהוחלט לבטל לי את הגט על אף שבעלי נשוי. הגט תקף לגביו ולא לגבי כי לא רשמתי אותם לבי"ס חרדי. צריך להבין שכל הליך כזה מול בית המשפט כרוך בהמון כסף, אבל לא הייתה לי ברירה, אם את נחושה - הכל יצליח. היום אגב, הרבה יותר פשוט, יש הרבה ארגונים ועמותות אז היה רק את נעמ"ת, שליווה אותי לכל אורך הדרך. שוב גייסתי אותם והם סייעו לי מבחינה משפטית, עשו הפגנות ובאז תקשורתי שאין לתאר".

בפעם הראשונה בפרשייה זו בית הדין הלך לטובתה, מאורע שככל הנראה תזכור לעד.

"ישב שם הרב דיחובסקי והוא נזף בבית הדין בצורה בלתי רגילה שהם עשו מעשה שלא יעשה! מה זה גט על תנאי? ואם אני בהריון ממישהו אחר? שבתי להיות גרושה. בינתיים חוב המזונות הרקיע שחקים כי הוא מעולם לא שילם, בקושי היה לי איך לחיות, ואין לי איך לגבות כי הוא לא עובד".

ניסית לדבר איתו?

"איך אפשר? היה כאסח. לא ניתן לדבר גם לא דרך רבנים, ניגשתי לרב שהשפיע עליו והוא אמר לי: 'אני מתנצל בפנייך, אבל איבדנו עליו שליטה', תשובה נהדרת. הוא חי על פי חוקי שולחן ערוך בלבד. לא ידעתי אפילו איפה הוא גר. הגיע לידנו מידע שאיך שהם התחתנו הוא שם את אשתו שתתבע ממנו מזונות ואז הכסף מתחלק, לא הולך רק אלי, אלא הכסף נשאר בידיהם. המדהים היה שהיא תבעה ממנו סכום מסוים ובכתב ההגנה הוא כותב שהיא אישה כזו צנועה שביקשה מעט מידי והוא רוצה לשלם לה יותר".

יותר ממה? את הרי לא קיבלת דבר.

"נכון, יש חוב. זה כדי שהוא לא יצטרך לשלם את החוב - יש כבר חוב כנגד לשלי, וככה הכסף יישאר אצלם. זו קנוניה לכל דבר".

איך הילדים הגיבו לכל זה?

"השתדלתי שהם לא יידעו את כל הפרטים, זה היה חשוב לי אבל הם הבינו שיש פה בעיה בעייתית. בהתחלה הוא היה מגיע לקחת אותם באופן קבוע ואז נהג כלפיהם באלימות איומה. הגשנו תלונה ונתנו לו לעבור סדנת זעם. מאז הוא ניתק איתם את הקשר עד ליום זה. הבן חגג בר מצווה, הבת התחתנה והוא לא היה בתמונה בכל זה".

לאחר מאבק ארוך הצליחה סגל גרייבר להוכיח לבית המשפט כי בעלה לשעבר מתחמק מדמי מזונות בכל דרך אפשרית, העברת הרכוש על שם אשתו ומזונות פיקטיביים. היא הצליחה אף לאתר מסמך בו החתים את אשתו על התחייבות בלתי חוזרת שברגע שיחשוק בכך היא תשיב את רכושו ואסור לה לעשות שימוש בו בלי הסכמתו בכתב.

"לקחתי חוקר פרטי כדי למצוא אותו, מצאתי אותו לא רחוק מאיתנו והוא לא היה מוכן לשלם, העדיף לשבת בכלא רק כדי לא לשלם מזונות. הוא ישב חודש ימים ואח"כ נעלם".

סוגרת מעגל

את השנים הקשות צלחה סגל גרייבר בעצמה, ללא סיוע, גם לא מביטוח לאומי אם תהיתם, מאחר והנה עצמאית.

"במשך השנים התחלתי לקבל איומים, שליחים שלו שאמרו לי לעזוב את הבית כי הוא לא שלי, שאשלח את הילדים לבי"ס חרדי אבל בעיקר טלפונים. אחרי 6-7 שנים קיבלתי טלפון ממישהי שביקשה אותו וכינתה אותו רב. היא סיפרה שהופנתה אליו לגירוש קללות וכישופים. אמרתי שהוא לא בבית, שתשאיר לי טלפון, עשיתי עבודת בילוש קטנה והבנתי שהוא עוסק בכישופים וקללות. התקשרתי לרב שהיא אמרה שהוא מקושר אליו כמתעניינת, ואכן הוא עובד בזה וזה עולה לא מעט כסף. לקחתי חוקר פרטי שמצא אותו חי בעיר חרדית, החוקר התחזה למתעניין וגילינו תעריפים גבוהים שום דבר מהם לא תרומה אלא לכיסו בלי מס הכנסה".

עוד גילתה כי בני הזוג גרים מדירה משלהם, רכוש כאמור לכל דבר ועניין. "המאבק היה להוכיח שהוא אכן שלו. בית המשפט החליט שהחלק שלו הוא שלי וכעת אני בתהליכי גבייה של הכסף, אחרי הרבה שנים. קיבלתי את ההכרה שחלק מהרכוש הוא אכן שלי".

בכמה כסף מדובר?

"הרבה מאוד מאוד מאוד. מעדיפה לא להגיד סכומים".

לא היה שלב שהתעייפת ורצית לשבור את הכלים?

"כן, כן, כן. ואז לנגד עיני ראיתי את זה שעד עכשיו השקעתי, אז עכשיו אשבר? אז אני אוספת כוח ויש לי חברים ומשפחת תומכת. זה המון אמונה בצדקת דרכי, אם לא הייתה לי אמונה, לא היה לי את הכוח. בהתחלה זה היה בשביל הילדים, זה מה שהניע אותי, להשאיר אותם בחיים שהם מכירים ונולדו אליהם. כל המהלכים שהוא ואשתו עשו היו רק רמאות ותככים ובית הדין הרבני נתן לזה יד והיה לי נורא חשוב שהצדק ייצא לאור וזה עלה לי".

במה?

"בהרבה כספים, ויתרתי על הרבה דברים על עצמי, על הילדים לא חסכתי והשקעתי במאבקים משפטיים.

"חשוב לי מאוד להגיד שהפנייה הראשונה לנעמ"ת, היא שפתחה לי את הדלת ונתנה לי את הכוח שאני לא לבד. היו לי תקופות שהייתי לבד במאבק אבל תמיד ידעתי שיש לי למי לפנות. כשלקחו לי את הגט התפרקתי לחתיכות והם היו שם לתמוך ולעזור לי. אין לתאר במילים את העזרה ואת הכוח שזה נתן לי להמשיך. אני רוצה להודות לזהבה אלימלך מנהלת סניף נעמ"ת שעזרה לי לאורך הדרך והפנתה אותי לגורמי סיוע אחרים ולרחל סתוי מרחלה עיצוב אופנה. היא הראשונה שקשרה אותי עם זהבה אלימלך וביחד איתה ארגנו וגייסו את הנשים להפגנה החשובה שנעשתה לאחר שביטלו לי את הגט.

 לפני שלושה חודשים סיימתי את המאבקים המשפטיים והנה הוזמנתי שבוע שעבר להרצות בפתיחת מחודשת של הסניף שממנו הכל התחיל, זו סגירת מעגל עבורי".