"רגעים מהפיגוע היו חוזרים אליי בחלומות"

תמיר לוי (37) מתגורר ביבנה בשנים האחרונות, כאשר בעברו שירת כ-7 שנים במשטרת ישראל, מתוכן 4 וחצי שנים ביס"מ. לאחר שנקלע במקרה לזירת פיגוע, כשלא היה חמוש כלל, החליט תמיר להתערב – מבלי לדעת שמכאן הולכים להשתנות חייו מן הקצה אל הקצה.

כיום, הוא מאובחן כפוסט טראומתי – ולאחר שכבר שקע אל תוך עצמו והתדרדר אפילו לסמים, תמיר החליט לשנות את אורח חייו.

תמיר נשוי למריה ואב ל-3 ילדים, יאן, מיה ואמה. את הדרך שלו כ- Master NLP  הוא החל בשנה האחרונה, הוא מטפל באנשים, מעביר הרצאות ועוזר להם לשחרר את עצמם מתקיעות, ובעיקר לתת כלים להתמודדות עם אתגרי החיים, במיוחד במצב המורכב שאנו נמצאים בו כיום.

עוד לפני שהפך למטפל כאמור, תמיר עבר טראומה גדולה – וכיום הוא מתמודד עם פוסט טראומה. הוא עבר תקופה קשה, אך היא גם הובילה אותו למקום טוב בו הוא נמצא היום, מקום בו הוא יכול לתרום מהניסיון שלו לאנשים אחרים – ואולי אף להציל אותם. בראיון ליבניתון תמיר מגולל את סיפורו, התהליך שעבר וגם העזרה שלו למבוגרים ובני נוער כיום.

תמיר, אפשר להגיד שעברת טראומה גדולה?

"בהחלט. אני במשך שנים רבות התמודדתי ולפעמים עדיין מתמודד עם פוסט טראומה והתמכרות לסמים, שכיום אני נקי מכל דבר שמשנה מצב רוח ותודעה מעל 3 שנים. אפשר להגיד שבתאריך 2.11.15 בשעה 15:02 השתנו חיי ובנקודת הזמן הזאת נוצר אצלי פיצול וחיי התחלקו לשתיים, תמיר שלפני הפיגוע ותמיר שאחרי הפיגוע".

אתה יכול לספר לנו על הפיגוע מהזווית שלך?

"באותו יום הייתי בראשון וסיימתי לעזור לאחותי להעביר את הדירה שלה. בזמן שאני נמצא בחניה מתחת לבניין, המובילים שהעבירו את הבית וידעו כי אני משרת ביס"מ, רצו אליי ואמרו לי שקורה משהו ויש אנשים שרצים וצועקים. איך שהם מסיימים להגיד לי את זה, אני רואה אנשים רצים על רחוב עין הקורא מכיוון הרצל (תחנה מרכזית) לכיוון ז'בוטינסקי וצועקים 'מחבל, הוא כמעט דקר אותי, הוא כמעט רצח אותי"- הצרחות היו חודרות לעצמות, לקח לי כמה שניות להבין ולקלוט מה קורה, אני זוכר את הצעקות האלה כאילו זה קורה עכשיו. בהתחלה חשבתי שסתם הם נבהלו ממשהו ואחרי שהבנתי שבאמת קורה משהו רצתי בריצת אמוק שאני לבוש אזרחי, לא מזוהה כשוטר, בלי האקדח ודווקא ביום היחידי שלא היה עליי אקדח, רצתי, פשוט רצתי, לא יודע מה יש שם, אין לי מושג במה המחבל חמוש, סכין/ נשק כלום, לא יודע כלום, אבל רץ לכיוון הנגדי שממנו כולם בורחים".

ומה קרה?
"אני זוכר שאני מגיע לצומת הרחובות הרצל עין הקורא איפה שתחנת הדלק, אני קולט שיש צרחות והתקהלות מסביב לחנות, המון בטירוף, רצתי לכיוון החנות ובדרך, מצד ימין שלי, אני רואה מישהי מבוגרת, מוטלת על הריצפה ויש שפריצים של דם באזור הבטן. הגעתי לחנות שאני לא מזוהה כשוטר, אני רואה שוטר שאני מכיר מהתחנה שהגיע ראשון לאירוע נלחם עם ההמון ומונע מהם להיכנס ובחנות עצמו ישנו אזרח שנאבק כבר עם המחבל, התחלתי להעיף אנשים כדי להיכנס והשוטר משך אותי פנימה, שנכנסתי ראיתי בצד ימין את המחבל שאזרח נאבק איתו על הריצפה וחונק אותו מיד קפצתי גם על המחבל ונאבקנו בו ביחד. אני זוכר שאני רואה את העיניים של המחבל מתחילות להתגלגל אחורה והמחבל מתחיל לאבד הכרה, אני זוכר את הריח של הדם ואני קולט שאני בתוך שלולית ענקית של דם שאין לי מושג של מי, אם שלי, של המחבל או של האזרח, אני זוכר איך אותו אזרח צועק שאני לא יודע איפה הסכין, בשלב הזה התחלתי לחפש מסביבנו וזאת כדי למנוע פגיעה נוספת באזרח ובי, ובכל השלב הזה שאנחנו משתלטים עליו אני זוכר שאני מקבל מכות ומנסים למשוך אותי מהמחבל, מנסים לחנוק אותי, היה פשוט בלאגן מטורף, לבסוף, לאחר שהגיעו המון ניידות, אחד השוטרים שזיהה אותי נתן לי אזיקים והצלחתי לכבול אותו, ובשלב הזה אני מבקש מהאזרח שישחרר אותו.

 
"כשניסינו להוציא את המחבל החוצה אני ביחד עם עוד שוטרים שהיו במקום לא הצלחנו כי כל ההמון הזועם התנפל עלינו כדי לפגוע במחבל ועל הדרך הכו אותנו באגרופים, הכו אותנו עם מקלות, אותי אישית תפסו ביד ומשכו לי אותה בכוח אחורנית ובעקבות כל מה שקרה מסביב הכניסו אותנו לחנות צמודה וסגרו עלינו את גלילת הברזל. כשעשיתי חיפוש על המחבל, מצאתי נרתיק של סכין מאוד גדולה שהוחבאה במכנס, בנקודה הזאת ובעקבות כל הבלאגן בחוץ, הוזעקו יחידות נוספות לסייע לנו, הצלחנו להוציא אותו החוצה ולהוביל אותו לניידת שגם בדרך לניידת חנקו אותי כי לא זיהו אותי. לבסוף הצלחנו להכניס את המחבל לניידת ונסענו לתחנה".

מה קורה לך בעצם אחרי הפיגוע?

"לצערי אחרי הפיגוע, הבנתי שנפצעתי בכתף והייתי צריך לעבור שני ניתוחים שבהם שיחזרו לי את הגידים ואת הסחוס בכתף ושמו לי 3 עוגנים בשביל זה, ואחרי הניתוח הכירו לי תרופת הפלא שנקראת מורפיום, שבעקבותיה גם יצאתי למסע של כמה שנים של התמכרות, אובחנתי גם בעקבות הפיגוע וגם כחלק מהשירות במשטרה ועצם ההתמודדות במשך שנים ביס"מ של לראות אירועים חריגים מאוד, לראות אנשים במצבים לא טבעיים נקרא לזה ככה בצורה מעודנת וכדי לחסוך תיאורים, כפוסט טראומתי על ידי פסיכיאטר".

במה מתבטאת הפוסט טראומה שלך ביום יום?

"כחלק מההתמודדות שהייתה לי ולפעמים עד היום עם פוסט טראומה, זו ההתמודדות על בסיס יום יומי, זה סיוטים בלילות, זה לראות את אותם פרצופים שנרצחו/ מתו, התפוצצו, באים אליך בחלומות ושואלים למה אני, זה לחיות במצב הישרדותי בלבד, התמודדות יום יומית ופחד ללכת ברחוב וכל הזמן להסתכל לאחור, זה לספור את האנשים שנכנסים אם אתה יושב במסעדה, זה לזכור מה כל אחד לבש, עם מי היה, מתי הלך, זה תמיד לחפש, להיות עם הגב לקיר שחלילה לא אופתע, זה להיות במצב עירני תמידי, זה להתמודד עם מחשבות אובדניות, זה לחיות במצב של חוסר אונים מוחלט, זה מתיש זה מפרק אותך לחתיכות קטנות, אבל לשמחתי הרבה, אחרי המון המון עבודה שלי עם עצמי ואחרי שנכנסתי גם לגמילה, לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לעבוד על עצמי לבד, כי הבנתי שכל התרופות רק מטפלות לי בסימפטומים ולא בשורש הבעיה. כיום אני נקי מכל חומר משנה מצב רוח ותודעה מעל 3 שנים, מטפל, מרצה ומעביר סדנאות לאנשים. חשוב לי להדגיש דבר חשוב, מה שעשיתי התאים לי, זו לא המלצה לאף אחד שמתמודד עם קשיים לעשות זאת לבד, חשוב כן לפנות לאנשי מקצוע ולא להתמודד לבד".

היית גם מכור לסמים, כיום אתה נקי. תספר על התהליך שעברת.

"אחרי שעברתי את הניתוחים לשיקום ושיחזור הכתף, הכאבים היו מטורפים, לילות ללא שינה, חוסר אפשרות להזיז את היד, זה כאבי תופת, כתוצאה מהכאבים האלה קבלתי מורפיום, התרופה הזאת לקחה אותי לכמה שנים טובות של טיול, עד למצב שאני נמצא בתחתית ושאני מתגרד על הכביש. השימוש במורפיום באיזשהו שלב הפך מלהתמודד עם הכאב לתחליף ללהפסיק להרגיש כאב ולנתק את עולם הרגשות, הכל כדי לא להתמודד, לא להרגיש, לא לחוות רגשות שליליים אלא רק 'שמחה', 'היי מטורף', זה הביא אותי למקומות כל-כך נמוכים שעשיתי דברים שבחיים לא האמנתי שאני יעשה, אני מדבר על התהליך בהרחבה בהרצאות שלי. צריך להבין, מכור זה מישהו שהוא אלוף המניפולציות, אשף בלמכור קרח לאסקימוסים וכל זה בכדי להשיג את מה שהוא צריך/רוצה, זה לנסוע באמצע הלילה לסוחר כי אתה בקריז וחייב לשבור אותו, זה להיעלם לכמה שעות מבלי שיודעים איפה אתה, זה לשקר, זה לפגוע ברמות עמוקות באנשים שאתה הכי אוהב בעולם, אבל מצד שני מה שניהל אותי בתקופה הזאת זה הסם עצמו, הוא היה על ההגה, לאחר כמה שנים שבהם הרסתי כמעט כל חלקה טובה שהייתה לי, בעיקר בזוגיות ועם הילדים שלי, אישתי (המלאך ששומר עליי) שמה לי אולטימטום, או שתלך לרחוב או למוסד סגור לגמילה, כמובן שבחרתי להיכנס למוסד גמילה, שהייתי שם חודש ימים. אחרי שהתחלתי תהליך של תחליף סם והתנקות עד לגמילה מלאה, המוח מתחיל להתבהר, פתאום יש צלילות שלא הייתה לי שנים, פתאום רגשות שלא חוויתי שנים חוזרים ומציפים אותי, התפרקתי, התפרקתי לחתיכות כי הבנתי מה עשיתי, מה העברתי במשך שנים את האנשים הכי יקרים לי, את האנשים שאני הכי אוהב בעולם, זו התמודדות לא קלה בכלל, לא פשוטה אבל הבנתי שזה הזמן לקחת אחריות על החלק שלי, על המעשים שלי ולהתחיל לעבוד על עצמי, להתחיל לקלף את השכבות ששמתי עלי במשך שנים, ולא בשביל לרצות אחרים אלא נטו בשביל שאני אהיה הגרסה הכי טובה שלי לעצמי.

"יש עוד הרבה בדרך, אבל כיום אני גאה בעצמי כי אני נקי מכל דבר מעל 3 שנים, ברגע שאני השתנתי, הסביבה שלי השתנתה, חיי נראים אחרת והגעתי להבנה שאני עברתי את מה שעברתי כדי שאני אוכל לעזור לאחרים שעוברים את מה שאני עברתי או בדרך לשם וגם לתת לאחרים פרספקטיבה אחרת על חייהם מנקודת החיים שלי, לעזור לאחרים להתגבר ולשבור את תקרת זכוכית שלהם".

בשנים האחרונות יש יותר מודעות לנושא ובעיקר כיום בעקבות המלחמה. אתה חושב שהמדינה עושה מספיק ונותנת מספיק בשביל להתמודד עם זה?

"לדעתי המדינה לא עושה מספיק בכלל, נכון יש יותר מודעות לזה ובעקבות המצב שאנו נמצאים המודעות באמת עולה אבל לא מקבלת באמת במה וחשיבות, הפציעה הנפשית היא כמעט לרוב גוברת על כל פציעה פיזית, מעמידים את אלה המתמודדים עם פוסט טראומה במקום תמידי כמעט של להוכיח, ומנגד גם נלחמים על להוריד את אחוזי הנכות שפוגעים בטיפול, זה גם מגיע למצבים של תקופה ארוכה בוועדות שבהם לרוב יש חוסר רגישות כמעט מוחלט. אני חושב ומאמין שאין במדינה אנשים שיושבים בוועדות ובאמת אכפת להם, יש עוד המון במה להשתפר בשביל באמת לתת מענה אמיתי ולא לחפש איך לא לטפל בפוסט טראומה".

היום אתה מאסטר NLP - יכול להסביר מה זה בבקשה למי שלא מכיר ואיך הגעת לתחום?

NLP" זוהי גישה טיפולית שבה אני כמטפל מאסטר עובד עם המטופלים ברמת התת מודע ולא בחלק המודע, התת מודע שלנו אחראי על הניהול השוטף שלנו כמעט ב95% מהיום יום שלנו, התת מודע שלנו אוגר בתוכו את כל הפעולות, ההתנהלות וההתנהגויות האוטומטיים שלנו, איך אנחנו מגיבים, פועלים ומה אנחנו בוחרים, NLP היא עולם שלם של דרך טיפולית שבה אני עובד עם טכניקות שפועלות על התת מודע ובדרכה אני עוזר לאותו מטופל לשנות הרגלים, דפוסי התנהגות, לשחרר כעסים ולקבל בעצם מודעות והבנה להתנהגות הרסנית, ריצוי, חוסר ביטחון וכדומה, בעצם אני משתמש בתת מודע דרך טכניקות כדי לשחרר ולתת לאותו מטופל כלים מעשיים לשבור את האוטומט. וכן גם לעזור להגשים את עצמם".

אתה עוזר לאנשים? לבני נוער?

"בטח! אני עובד עם בני נוער, בוגרים, מעביר הרצאות, סדנאות, האמת היא שתפקידי כמטפל הוא להיות סוג של מגדלאור, פנס שמאיר את הדרך, לבסוף הבחירה אם ללכת בדרך ובאיזו דרך הינה תמיד של המטופל, אני שם איתם בכל דרך שהם בוחרים ללכת. החשיבות שלי כמטפל הוא לצייד את המטופלים בכלים שנכונים לכל אחד ולהתאים להם את הכלים שיעזרו להם בדרך החדשה ובשינויים שהם רוצים לעשות".

תספר לנו על מקרה שריגש אותך במיוחד, שהצלחת לעזור למישהו?

"האמת, שיש מקרה שבו עבדתי עם מישהי שהיו לה דפוסי ריצוי קיצוניים, מלווים עם חוסר ביטחון ובנוסף לכל זה, כקינוח, התקפי חרדה והתקפי זעם. אחרי תהליך שעברנו ותוך כדי טכניקות שעשיתי, הגעתי איתה תוך כדי דמיון מודרך שהיא חוזרת אחורנית בזמן, לנקודה בגיל צעיר יחסית, כיתה ג', שהיא חוזרת הביתה עם מבחן שבו היא קבלה 80 או משהו כזה - וכשהיא מראה לאמא שלה את המבחן מה שהאמא עושה זה לצאת עליה ולהשוות את הציון שהיא קבלה לציון שאחיה היה מקבל בניגוד אליה, ובנקודה הזאת בעצם, נוצרה אצלה אמונה מאוד חזקה שהיא חייבת להשיג ציונים ולהיות הכי טובה בשביל לקבל יחס ואהבה, כלומר אני צריכה לרצות בשביל לקבל יחס מסוים.  עבדנו גם בטכניקות שבהן היא קבלה כלים להתמודד עם התקפי חרדה לפני שהיא עלתה להופיע, וכיום היא מלאה בביטחון, מכילה, אוהבת את עצמה יותר, מרצה- שזה מתאים לה, בן אדם אחר ממה שהיא הגיעה, זה ממש ריגש אותי להיות חלק מהתהליך הזה, אבל יותר מזה לראות שהם מצליחים לשבור את המחסום ולעלות על הפסים שהם רוצים".

אם אנשים קוראים את הכתבה הזו ומתחברים אליך ואל הסיפור שלך, אולי כאלה שמרגישים כמו שאתה הרגשת בעצמם, מה אתה רוצה להגיד להם?

"אחד הדברים שהבנתי מהמסע שאני עברתי הוא שתמיד יש עוד אופציות, יש תמיד עוד דרך!
שחשוב לדבר עם מישהו מקצועי, יש כיום המון שיטות ודרכים לעזור, לא צריך להתמודד לבד.
יוצא לי לא מעט לשוחח עם אנשים במיוחד עם המצב שאנו נמצאים בו, וכן זאת תקופה לא פשוטה כלל אבל תזכרו אתם אף פעם לא לבד. אתם יכולים לפנות אליי, אני גם מעביר הרצאות, אני מטפל באופן פרטני, אין שום סיבה מספיק טובה לסחוב משקלים שלא בהכרח שלכם, השינוי האמיתי תמיד מתחיל אצלנו ולא אצל האחר. אני אחד הדוגמאות שאדם שהיה מכור לסמים עם פוסט טראומה, כיום נקי מעל 3 שנים, ומטפל ועוזר לאחרים להתגבר על הקשיים והאתגרים שלהם בחיים".

מסר שלך לסיום?

"מתוך האתגרים הגדולים ביותר, אנחנו מוצאים את הכוח להתחיל מחדש ולשנות את חיינו".