ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי הציג את יעדי מערכת החינוך העירונית לשנת הלימודים הבאה

ראש העיר, צבי גוב-ארי פרש את תוכנית העבודה השנתית המהווה חלק מתוכנית רב- שנתית. תכנית זו מתאפיינת בבחינה מחדש, עדכון ושינוי תוכניות לימוד שתקיף את כלל מערכת החינוך. גוב-ארי, המחזיק גם בתיק החינוך, סקר את יעדי מערכת החינוך לשנה הבאה. בדבריו תיאר תהליך רחב היקף הטומן בחובו שינויים במערכת החינוך והתאמתה לצרכי התלמידים והמורים.

 "תחום החינוך הוא החשוב ביותר לעתיד העיר ועתיד מדינת ישראל. בבואינו לדון בשנת תשע"ז לא נוכל להתעלם מכברת הדרך שעשתה מערכת החינוך בשלושת השנים האחרונות שבין היתר התבטאה בפתיחת 42 גני ילדים חדשים, שלושה בתי ספר יסודיים, שינויים ועיצוב ייחודיות ותכנית. מדובר במהפך מתמשך טעון אנרגיות אדירות של עמידה ביעדים ודחיפה מתמדת להשגים". ראש העיר ציין את הצמיחה המספרית של אלפי תלמידים, קליטתם ושיבוצם, דבר שאינו מובן מאליו וראוי להוקרה והערכה.

במהלך הכנס הציג ראש העיר את יעדיו לשנת תשע"ז המהווים בחלקם התיחסות לקיים ובחלקם חידושים, פיתוח ופריצות דרך הן באמצעים והן בשיטות העבודה והארגון.

יעדי ראש העיר - כנס היערכות לחינוך לשנת תשע"ז:

1. הכלת תלמידים: מאמץ בית ספרי להכיל כל תלמיד- פעולה המצילה עתיד של תלמידים חריגים. בעניין זה חשוב לקבוע גבולות כאשר אחד מהם הוא מידת הנזק שנגרם למערכת הבית ספרית ולתלמידים האחרים. במקרה של נזק גדול מתועלת נוודא הפסקת התהליך דרך ועדות ההשמה.

2. ועדות ההשמה: חשוב לשים קץ לסחבת ולניסיונות גורמים חוץ-בית ספריים לחבל, לעקב תהליכים דרך היעדרות, התנגדות להחלטות הוועדה, ערעורים ועוד. אם לא נפעל לשנות המצב הקיים לא יהיה שינוי. הורה שלא מופיע לוועדת ההשמה יוזמן לפגישה בשבוע לאחר מכן, אם יופיע ויקבל החלטת הוועדה עוברים לביצוע, אם לא יופיע תתקבל החלטה וההורה יעודכן. אם      יסרב לקבלה יעשה ניסיון הכלה נוסף של עוד 60 יום, ובאם אין שינוי תבוצע החלטה חד צדדית.

במקביל, ראש העיר החליט למנות צוות המורכב ממינהלת אגף החינוך, הלשכה המשפטית, מנהל השירות הפסיכולוגי ומנהלת מתי"א להכנת הצעה לשינוי החוק הקיים אותה תוביל עיריית יבנה.

3. איכות תעודת הבגרות: השאיפה והיעד הם הובלת תהליכים בית ספריים בסיוע עירוני כולל יוזמות עירוניות לצורך שדרוג תעודת הבגרות לרמה גבוהה יותר וקבילה במוסדות אקדמאיים בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמחקר (5 יחידות באנגלית, מתמטיקה ומקצוע נוסף כגון: פיסיקה, ביולוגיה, מחשוב).

4. יישום משמעות הרצף החינוכי: הכנת התלמיד לרמה הנדרשת בחטיבת הביניים מהווה אמת-מידה לסך כל ההשקעה ואיכות הלמידה בבית הספר היסודי. שש שנות שהייה בין כותלי בית הספר, שליטה יום יומית בסדר היום, והשקעה של 6-7 שעות ביום מאפשרים הכוונה מתוכננת ומבוקרת ליעדי מצוינות. אי-עמידה ברמה הנדרשת מצריכה הסברים מדויקים ובדוקים ברמת הפרט. לצורך השיטתיות יקבע תהליך מוביל ומבוקר (סעיף 5).

5. קביעת סף כניסה לחטיבת הביניים, מבחני רוחב ותכנית הצלה: למרות שלא קיימת קביעה או הגדרה של סף כנ"ל מלבד הנאמר כגון הכנה וכד', ביבנה נפעל על פי בתהליך הבא:

א. רכזי המקצועות משלושת בתי הספר העל-יסודיים בהובלת אגף החינוך ימליצו על תנאי סף לקבילות לחטיבת הביניים, תנאים אלה יובאו לדיון עם מנהלי בתי הספר היסודיים.

ב. קיום מבחן רוחב בכיתות ה' לבחינת העמידה בסף, במקצועות מתמטיקה, אנגלית ושפה.

ג. איתור תלמידים העלולים שלא להגיע לסף הכניסה עם סיום כיתה ו', בעבורם תוכן תוכנית לימודית בקבוצות/פרטנית שתקרא תוכנית הצלה אשר תופעל לאורך שנת הלימודים בכתה ו'.

ד. עם קליטת התלמידים שעמדו בתנאי הסף בחטיבות הביניים תבחן הצלחת התהליך בסוף כתה ז' ע"י חוות דעת מנהלי החטיבות.

6. הערכות מערך החינוך הממלכתי דתי: המערכת תתבסס על 3-4 בתי ספר יסודיים, בי"ס על יסודי 'נריה' יכלול ישיבה תיכונית, אולפנה על יסודית לבנות בהפרדה מבית ספר 'נריה'. במסגרת ההערכות ייבנה (בתפר שבין השכונות הוותיקות ונאות רבין) בי"ס יסודי ממ"ד עם שלוש כיתות בשכבת גיל ותופסק קליטת תלמידי חוץ בכל שכבות הגיל, תואם תכנון שש-שנתי.

7. מכינה קדם צבאית: גיבוש תכנית ברמה יישובית מתואמת על ידי אגף החינוך כאשר השאיפה היא להגיע ל- 100% גיוס של מחזורי י"ב.

8. ייחודיות בתי הספר: העמקת הייחודיות והטמעתה בבתי הספר החדשים וחשיפתם לקהל הרחב.

9. תקשוב החטיבות העליונות: הנושא יוצב בסדר היום לביצוע בשנת תשע"ז, כך שיווצר רצף תקשוב של כלל המערכת החינוכית של העיר.

10. הקמת מכללה טכנולוגית: כצעד ראשוני לשאיפה של רצף חינוכי כולל אקדמאי בעיר, תחנך בבית הספר ''אורט אורמת'' מכללה אשר תוכל להסמיך טכנאים והנדסאים. העירייה הקציבה קרקע ותשתתף במימון בסך של כשני מיליון ש"ח, משפחת ברוניצקי הרימה תרומה בסך 2 מיליון ₪, וכן רשת אורט.

11. קודקוד לחינוך-הרחבת פעילות: תכנית עירונית לחיזוק לימודי המתמטיקה על ידי שיפור שיטות ההוראה, התכנון והמעקב. בשנת תשע"ז יוקצו 3 שעות שבועיות לכל בית ספר, בי"ס נריה יצורף לפרויקט, סוכם עם המפעיל על הרחבת הפעילות.

12. הגישור: העצמה והסמכת צוותים בית ספריים להובלת הנושא, הפעלה שיטתית ומבוקרת של התלמידים המגשרים תוך העצמת נוכחותם הוויזואלית ושיכוך קונפליקטים בין כתלי בית הספר.

13. אורח חיים בריא: כפועל יוצא מהביקורים הנערכים בעניין זה בבתי הספר לשם קביעת דרוג המצוינות, יקבעו יעדים ברמה יישובית והטמעתם כדרך חיים ברמה הבית-ספרית.

14. אפיון וייחודיות בתי הספר העתידיים: בשנת הלימודים תשע"ח יפתחו שני בתי ספר יסודיים ובי"ס שש-שנתי עם 48 כיתות כולל ו-2 כיתות חינוך מיוחד. הגדרת תחומים ומגמות הלימוד תעשה תוך כדי שיקול ואיזון בין הצרכים ושימור הפרופיל הגבוהה של בתי הספר הקיימים.

15. פתיחת חטיבה צעירה בבי"ס ביאליק: היעד לשנה הקרובה הוא השלמת תשתיות וארגון שיאפשרו שינויים מבניים ופתיחת חטיבה צעירה בשנת תשע"ח.  

16. מועצת התלמידים ומנהיגות צעירה: הגדרה מחדש של מעמדם ותפקידם של חברי מועצת התלמידים כחברי מועצת הנוער העירונית וכמנהיגים צעירים. קביעת מטלות חובה שיש בהם כדי העצמה ופיתוח תכונות מנהיגות ברמת הקהילה הכלל-יבנאית.

17. הסמכת בתי ספר 'תו תקן ירוק': הובלת תהליך להכרה ירוקה בכל בתי הספר שטרם הוכרו.

18. קידום לימודי חשבון בגני הילדים: קידום חשיבה מתמטית באמצעות תוכניות דיגיטליות, הפעלת פרויקט שחמט בגנים ועוד כחלק מתהליך הכנה לכיתות א' ולהמשך.

19. המשך פרויקט המצוינות והמחוננים: תמיכה בפרויקט זה בהובלת מנהלת אשכול הפיס, תמי בן-שבת ובתיאום עם בתי הספר, התאמת הפעילות ללוח הזמנים הבית ספרי.

20. המשך פרויקט 'נס טכנולוגיות', שיתוף פעולה ב'תעשיידע' למנהלי בתי ספר/מנהלי תעשייה, שולחן עגול: תוכניות הללו מופעלות בבתי הספר מתוך ראיה של חשיבות תרומתם למכלול ולתפיסה העירונית באשר למהות החינוך. מנהלי בתי הספר ואגף החינוך מחויבים בפיתוח וקידום תוכניות אלה וניתוב התלמידים לפעילות תורמת לבית הספר.

מנהלי/ות בתיה"ס העל-יסודי יגישו תוכנית המפרטת מטלות לכל תלמיד בפרויקט המצוינות 'נס טכנולוגיה', תוך מעקב שוטף.

21. פיתוח המרחב הדיגיטלי – תכנון אסטרטגי: תלמיד שיישאר מחוץ לעידן זה יהיה מחוץ לנחלת הכלל, בתקופה בה ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה מחייבת התעדכנות מתמדת על מנת למנוע גלישה למרחב לא רלוונטי "לשגרת החיים". ראש העיר בוחן בימים אלה כניסה לתוכנית אשר שמה דגש פדגוגי על כישורי חשיבה ולמידה הנכללים תחת הנושא של computational thinking  "חשיבה מיחשובית"  דרך לפתרון בעיות ולוגיקה הנסמכת על מושגים ממדעי המחשב. התוכנית תופעל בכיתות ג' במסגרת ארבע שעות שבועיות לכיתה (60 שעות לתלמיד).