07.01.16 / 12:53
בעולם העבודה המודרני יום העבודה הוא ארוך וכולנו זקוקים להפסקה מידי פעם כדי להתרענן ולחדש כוחות. מחקרים אף מלמדים שיציאה להפסקה והתרעננות יכולה לשפר את היעילות והתפוקה מצד העובדים ובכך גם להגדיל את הפריון אצל המעסיקים. להלן מספר דברים שחשוב לכל עובד ומעסיק לדעת לגבי הפסקה בעבודה :
סוגיית הפסקות בעבודה מוסדרת בחוק חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.
ככלל, מעסיק מחויב לתת לעובד כפים הפסקה של 45 דקות לפחות בכל יום עבודה של 6 שעות ומעלה. מתוך 45 דקות אלו מחויב המעסיק לתת הפסקה רצופה של 30 דקות לפחות.
כמו כן, מעסיק מחויב לתת גם למי שאינו מועסק בעבודת כפיים, אך מועסק 9 שעות עבודה ומעלה במשך 5 ימים בשבוע או 8 שעות עבודה ומעלה במשך 6 ימים בשבוע, הפסקה של 45 דקות בכל יום עבודה שמתוכה 30 דקות של הפסקה רצופה לפחות.
בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה אורכה של הפסקה לא יעלה על 3 שעות.
שר העבודה רשאי להתיר סטיה מהוראות הדין לגבי הפסקה בעבודה אם נראה לו שסדרי העבודה או שתפקידו או טובתו של העובד מחייבים או מצדיקים זאת.
בפועל, חלק גדול ממקומות העבודה מאפשרים מתן הפסקה גם לעובדים שאינם משלימים 9 שעות עבודה ביום בשבוע עבודה של 5 ימים.
בזמן ההפסקה הנמשכת 30 דקות או יותר רשאי העובד לצאת ממקום העבודה אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה. במקרה זה, ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
מעסיק הדורש מעובדיו להיות זמינים לרשותו בזמן ההפסקה חייב לשלם לעובדים שכר עבודה גם בעבור ההפסקה ואם לא יעשה כן הוא חשוף לתביעה מצד העובדים בגין אי תשלום שכר עבודה מלא.
קיימים מקומות עבודה בהם חל הסכם קיבוצי או צו הרחבה או חוזה עבודה אישי או נוהג הקובעים הוראות מטיבות לעניין הפסקות, לרבות לעניין תשלום זמן ההפסקה גם במקרה והמעסיק אינו דורש מהעובדים להיות זמינים לרשותו בזמן זה.
עובד רשאי להתפלל במהלך יום העבודה בהתאם לדרישת דתו. זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד. המעסיק אינו מחויב לשלם לעובד שכר בעבור הפסקת התפילה.
עובד זכאי להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים בהתאם לצרכיו וחובת המעסיק לוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש לעובדים במקום העבודה או בקרבתו (לכלל זה עלולים להיות חריגים באישור שר התעשייה והמסחר).
ככלל, הפסקת שירותים נכללת בזמן העבודה ואין לנכותה משכר העובד.
במקרה של מעסיק המפר את חובתו לוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש במקום העבודה או בסביבתו, יכול בית הדין לעבודה לחייב את המעסיק בפיצוי שאינו תלוי בנזק בסכום של עד 20,000 ₪ ובמקרים חריגים אף יכול לפסוק בית הדין לעבודה פיצויים לדוגמא בסכום של עד 200,000 ₪.
במקרה של מעסיק עם מספר גדול של עובדים אשר דורש מעובדיו להיות זמינים לרשותו בזמן ההפסקה ללא תשלום או שאינו מספק חדר שירותים תקין וראוי לשימוש לעובדים במקום העבודה או בקרבתו, ניתן לבחון אפשרות להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המעסיק.
בנוסף, אי מתן הפסקה כדין בהתאם להוראות החוק מהווה הפרת דין חמורה שניתן להגיש עליה תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה נגד המעסיק.
