21.01.16 / 12:21
במציאות הביטחונית הקשה השוררת בחודשים האחרונים בארצנו , אנו שומעים מנהיגים רבים שאינם רואים פתרון לבעיה, מנהיגים מהעולם "הנאור" מבקרים את מעשה ההתגוננות שלנו למרות הפגיעה הקשה של רוצחים בני עוולה בעמנו ומצד שני אנו נדהמים מעוצמת הנפש הרבה של אנשים שאיבדו את היקר להם ,אך לא איבדו את האמונה בבורא ובדרכו .אין זה סוד שאנשים בעלי אמונה מתמודדים בצורה יעילה יותר עם קשיים. האם האמונה הגורמת לביטחון בה' יוצרת רק יכולת טובה יותר להתמודד עם מציאות קשה וכואבת או מסייעת לשנות את המציאות השלילית?
האם היהודי צריך לצעוד בעקבות גורלו, לבדוק מהו גורלו אצל יודעי דבר ולהיצמד אליהם, או שמא הוא יוצר את גורלו?
בפרשת השבוע,פרשת בשלח, מסופר על עם ישראל במדבר, בשלב מסוים אזל המזון שעמו יצאו ממצריים וה' הוריד להם מן מהשמיים. התורה דרשה מכל אחד לקחת מידי יום רק את המנה לה הוא זקוק לאותו היום וכן ביום שישי לאסוף מנה כפולה לשישי שבת שבו נאסר ללקט מן. נס נוסף נעשה שכל אדם הרגיש הטעם שחשק.
סיפור מעניין, אך היה אירוע זמני, שתם מהעולם, מדוע התורה רוצה שנתרגש מחדש מידי שנה מנס ירידת המן ? מי יכול לחשוב היום על הרעיון שבו לא היינו צריכים לדאוג לפרנסה. הרי היום אין כמעט רגע קט שדאגת הפרנסה לא מקוננת במוחנו. מדוע אנו עושים מעשים כדי להזכיר לנו את נס המן ,כשלושת הסעודות שאנו סועדים בשבת שנגזרות משלש פעמים שכתוב המילה "היום" בפרשת המן. למה אין תזכורות לניסים אחרים שהיו בהיסטוריה ונשכחו?
אכן התורה לא נותנת לנו לשכוח מהנס ,היא מצווה עלינו לקחת צנצנת מלאה במן ולשומרה בארון הברית ,בימי ירמיהו שהעם כל כולו היה עסוק בפרנסה ושכח את לימוד התורה הוציא הנביא את הצנצנת והזכיר להם מהאין מגיעה הפרנסה.
הפרנסה תקועה חזק במחשבה שלנו והיא מטרידה אותנו, העצמאי טרוד מהקונים של מחר והשכיר טרוד מפיטוריו, גם אנשים שיושבים טוב במקום העבודה ,טרודים כיצד יחתנו את ילדיהם ומאין תגיע פרנסה לבניהם . וכאן נכנס המן לעזרתנו.
עם ישראל נתהווה כעם בזמן היותו במדבר, שם היה מסלול הגיבוש, ה' מלמד אותנו לסמוך עליו. נכון שהערב לאחר אכילת ארוחת הערב המקרר ריק ,אך מחר ה' ידאג למלא את צרכינו עם רק נבטח בו. אין זה סוד שחברות ענק קורסות כמגדלי קלפים והערבות היחידה לפרנסה קבועה נמצאת בידו של בורא העולם.
ביטחון בה' נותן לנו גם את רשת הביטחון הבטוחה ביותר, חלק לא קטן ממעשה הטרור נובעים מחוסר הביטחון בה' שגורם לנו להתמודד עם האויב בכלים הטבעיים ,בהם יש לאויב מעין יתרון עלינו ,בעוד שאנו מהססים וחוששים מתגובות העולם, האויב קורא המפה ומאמין שיש בכוחו לשבור אותנו, המפגע בן החמש עשרה אינו מפגע בודד הוא מפגע מרשת גדולה של מפגעים שמקבל כח מההסתה הגדולה נגדנו וחוסר הפגנת עוצמה בביטחון בצדקת דרכינו הנובע מאמונתנו.
אין ספק שהתגובות לגישה זו יכולות להיות :"זה לא מציאותי, אנו זקוקים לכסף ולנשק מהעולם,וחייבים שלא להרגיז את "הדוד סם" החושש מהאיסלם", אכן אם נצמד להתנהגות הטבעית של העולם אילו דברים של טעם, אך עם ישראל, נולד בצורה לא טבעית בבקיעת הים ביציאת מצריים .ניצח את עמלק בצורה לא טבעית בעת שבא להילחם נגדו בדרך להר סיני וקיבל את פרנסתו הלא טבעית במדבר ע"י המן שירד משמיים. עם ששרד בכל ההיסטוריה כנגד כל הסיכויים.
אומנם אנו נדרשים להשתמש ככל האפשר בכלים הטבעיים שבעולם ולכן אנו צריכים לעמול לפרנסתנו, לשמור על בריאותינו ולהקים צבא חזק שישמור על עמינו,אך חובה לזכור אלו הם רק כלים. הביטחון בה' גורם לנו לפעול נכון וגורם שהבורא ידאג לניצחון על אויבינו כלים הלא טבעיים שהוא מעניק לנו.
יהי רצון שעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו אמן.