כשכל הסימנים מעידים שמדובר בבגידה

ציפי, אשתו היפה של עמוס לא עבדה, טיפלה מעט בגידול הילדים ובמשק הבית (מול שתי העוזרות והמטפלת) והרבה בעצמה. את עיקר זמנה מחוץ לבית מילאה בחדר הכושר, קורסי אירובי וקורסי מודעות שונים, מפגשים עם חברים וחברות ורכישת בגדי יוקרה בעיקר בכיכר המדינה.

"אין לי בעיה עם מה שאשתי עושה בזמנה הפנוי", שח לי עמוס בעת פגישתנו במשרדי בדרום ת"א "ולא חשבתי לרגע לדחוף את האף, אלא שלאחרונה בדקתי ככה סתם את חשבון הסלולארי של אשתי (הרשום על שם אחת החברות שבבעלותי) ומצאתי שהחשבון מוגזם ויוצא דופן.

כשבדקתי את פירוט שיחות הטלפון מצאתי מספר אחד ש'כיכב' וחזר על עצמו וכשהעמקתי את הבדיקה מצאתי שמדובר במספר השייך למסעדן ידוע ומוכר מת"א, סלב וכוכב תקשורת, נשוי ובעל משפחה, שאשתי שוחחה איתו פרקי זמן ארוכים, בעיקר בתקופות בהן שהינו יחד בחו"ל".

הגילוי הנ"ל הביא את עמוס להחלטה לבצע מעקב אחר אשתו היפה. עמוס הגיע אלי עם תכנית פעולה מגובשת שהכין מראש, לפיה יביים יציאה לחו"ל לשבוע במסגרת עסקיו. שבוע בו תישאר אשתו לבדה בארץ, כאשר עמוס עצמו יסתתר בדירה שכורה באזור גבעתיים.

במוצאי שבת הסיעה ציפי את עמוס לשדה התעופה ולאחר שנפרדו התחלתי לעקוב אחר רכב המרצדס בו נהגה ציפי בחזרה לכיוון הבית בשכונת אפקה שבצפון ת"א. לאחר שווידא איתי שאני במעקב אחר אשתו, עזב עמוס את שדה התעופה ונסע לדירה השכורה בגבעתיים. 

באותו הלילה חזרה ציפי לביתם ולא יצאה מהבית במשך כל הלילה. למחרת, בשעות הצהריים יצאה ציפי לטייל באזור כיכר המדינה, ערכה קניות ונפגשה לקפה עם חברות. בהמשך אותו היום לא נרשם אירוע חריג וכך היה גם ביומיים הבאים.

עמוס, שבמשך רוב הזמן שהה לבדו בדירה, עבד על המחשב, צפה בטלביזיה וניהל שיחות טלפון רבות – שרובן אליי. במשך 12 שעות המעקב נהג להתקשר אלי אחת לרבע שעה כדי לשאול מה קורה ומה חדש. לא עזר שאמרתי לו שאין לו מה להתקשר אלי ושאני אדווח ברגע שתהייה פעילות חריגה, עמוס לא ויתר וניכר עליו שהיה במתח רב.

ביום המעקב השלישי נפגשה ציפי לארוחת צהריים עם אותו מסעדן מפורסם שאיתו ניהלה את שיחות הטלפון החשודות. אני והעוקב השני ממשרדי נכנסנו למסעדה, התיישבנו בשולחן סמוך ועקבנו מקרוב ואולם, בכל זמן הארוחה וגם כשהשניים נפרדו לא הבחנו בכל מגע פיזי, גם לא בנשיקה על הלחי או חיבוק ידידותי, כלום.

בסיום הפגישה עברה ציפי לבית קפה סמוך, נפגשה עם שתי חברות ובהמשך חזרה לביתה ולא יצאה מהבית עד ליום המחרת. דיווחתי לעמוס על המצב ואמרתי לו שלהערכתי המשך המעקב מיותר מאחר שלאשתו יש עכשיו את כל הזמן שבעולם לעשות ככל העולה על רוחה וככל הנראה לא מדובר בקשר בעל אופי אינטימי.

עמוס לא ויתר וביקש שני ימי מעקב נוספים, בהם, (כצפוי), ציפי לא נפגשה עם המסעדן המפורסם ולא נראתה פעילות חריגה אחרת.

ביום ו' בבוקר "חזר עמוס מחו"ל" והדבר הראשון שאמר לאשתו כשזו באה לאסוף אותו משדה התעופה היה ששכר חוקרים שעקבו אחריה, הוא יודע שהיא בוגדת בו ויש לו גם הוכחות לכך.

ציפי ביקשה לראות את ההוכחות, לעמוס לא היה מה להראות, הוא התעקש ולחץ שתודה בבגידה, התפתח ויכוח שהתדרדר לאלימות והסתיים בתחנת המשטרה.

עמוס התקשר אלי מתחנת המשטרה לאחר ששוחרר מהמעצר עם תנאים מגבילים וצו הרחקה מאשתו וסיפר שאשתו הודתה בקשר עם המסעדן ולדבריה הכירה אותו באחד מהקורסים הרוחניים למודעות עצמית שלקחה ושהקשר בינם היה לכל אורך הדרך קשר חברי, אפלטוני בלבד.

איך נגמר הסיפור הזה אני לא ממש יודע ואולם שנה לאחר מכן, כשבקרתי במסגרת העבודה בקזינו ברודוס, הבחנתי בבחורה מוכרת שישבה על אחת הכורסאות וגרמה לי להסיט את מבתי מהאובייקט שהביא אותי לשם בדיוק כשהחל להידרדר בהימוריו ליד שולחן הבלק ג'ק ופנה לקבלת אשראי מבעלי המקום.

לא הצלחתי להיזכר מאיפה אני מכיר את הבחורה היפה הזו, אבל הייתי בטוח שאני מכיר אותה מאיזה מקום, עד שלפתע שמעתי קול בעברית של אדם שפנה אליה מאחורי: "הבאתי לך מהבר את הקוקטייל שאת אוהבת מותק".

הסתובבתי לאט לאחור והבחנתי בעמוס שהגיע כששתי כוסות בידיו, חיבק את אשתו וכשהבחין בי לא אמר דבר אלא הסתפק בקריצה קטנה.

הערה: הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ואולם השמות, המקומות ופרטי זיהוי נוספים שונו וטושטשו, בכדי לשמור על פרטיותם של הלקוחות. 

הכותב, מיקי וילקומירסקי, תושב יבנה, חוקר ומרצה בארגונים וחוגי בית. בלש וקצין חקירות בימ"ר ת"א בעבר, משפטן בהשכלתו ובעליו של משרד וילקו חקירות. מייל: מייל: [email protected]    אתר: WWW.VILKO.CO.IL