האם חלום הוא דבר חיובי?

בתקופה האחרונה אנו שומעים על אין ספור אנשים שחלומותיהם התנפצו. האמת, שאנו נמצאים בתקופה של חלום מתמשך ששינה את כל המציאות שהכרנו עד היום.

מתי פחדנו מהאוויר שבחוץ? מתי נפגשנו עם אנשים שחלומם היה להביא את בנם בבריתו של אברהם אבינו בסעודת מצווה מכובדת ובאולם אירועים המכבד את המעמד, אך נאלצו להביא את אליהו הנביא לסלון ביתם? מתי נפגשנו עם זוג צעיר שחלמו על חתונה מפוארת בגן אירועים יוקרתי ומצאו עצמם עורכים את חופתם בחצר ביתם?

לא צריך לחלום כדי לראות את המציאות המתהווה מול עינינו, אך בהחלט כדאי לחלום על דברים טובים כדי להרגיש טוב ולהתמודד בקלות יותר עם המציאות שהתעוררנו אליה.

בספר תהילים אנו קוראים את "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", יש הנוהגים לאמרו לפני ברכת המזון בימי שמחה ובימים שאין אומרים בהם תחנון. מזמור זה מביט אל העתיד, אל הימים היפים של הגאולה "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". מדוע שני ביטויים הינם בלשון עבר, "היינו כחולמים" ו"היינו שמחים" ולא בלשון עתיד "נהיה חולמים" או "נהיה שמחים"? אלא שאכן השיר הוא על חלום שאנו חולמים היום על הגאולה העתידה. חלום! כי בהגיון השכלי, במציאות החשוכה של הגלות בה אנו חיים עכשיו זה לא נראה הגיוני.

הרבי מליובאוויטש מבאר מדוע שקוראים על נבואת הגאולה בישעיהו בהפטרה של חג 'אחרון של פסח' בחו"ל מקדימים שלשה פסוקים מהפרק הקודם, העוסקים במפלת סנחריב, כי נבואת הגאולה אכן נראית חלום לא הגיוני כמו הרבה חלומות שחולמים בלילות. אדם עם חברו בקושי חי בשלום, זאב עם כבש יוכלו לחיות בשלום?

קריאת סיפור מפלת סנחריב מזכירה לנו את העוצמה האדירה של סנחריב כשכבש בסערה את כל האזור, אחד משריו הבכירים - רַב שָׁקֵה - עמד בסמוך לירושלים וקרא לעם להיכנע. לתושבי ירושלים ולחזקיה לא היה סיכוי, אך בליל הסדר, כאשר עם ישראל אכל את פסחיו, ה' הביא מגיפה קשה על צבאו של סנחריב והוא נאלץ לסגת כבול ומושפל.

מהמקום שאנו נמצאים עכשיו הגאולה העתידה נראית אכן חלום, אך חלום טוב שבעזרת ה' יתגשם. לפני יומיים חגגנו את שביעי של פסח בו עם ישראל כנגד כל הסיכויים - כמו בחלום - זכה לבקיעת הים, לעבור ביבשה בתוך הים ולראות את המפלה הסופית של פרעה וצבאו האדיר שטבע בים. כך גם לאורך כל ההיסטוריה שלנו, ראינו ניסים עצומים, חלומות לא הגיוניים שמתגשמים מתוך הרגעים הקשים ביותר.

"אחרי החגים" זהו משפט מוכר של בריחה מהמציאות, אנחנו כבר ביום שאחרי החגים אין יותר לאן לברוח...אך העניין הוא שאין צורך לברוח. צריך לראות כיצד כל אחד פורח במקום שלו. אם רק נחלום על הרצונות האישיים שלנו ננחל אכזבות רבות. אך אם נבדוק מה ה' רוצה מאיתנו היום, נוכל להגיע לסיפוק רב ולגלות את הכוחות והיכולות הטמונים בנו.

מפרשת השבוע, פרשת שמיני, אנו למדים שהמספר שבע - הוא מספר של הבריאה, עימו נברא העולם הטבעי. המספר שמונה - הוא מספר ששייך למציאות העל-טבעית. המציאות העל-טבעית מוגדרת במספר שמונה לומר לכל אחד מאיתנו: "כן, אתה יכול על-ידי קידום עבודתך בתיקון המידות האישיות ותיקון העולם בכוח הטבעי שלך, במספר שבע הטבעי , לגרום שה' ינחיל לנו ברכה על-טבעית".

כל החלומות האישיים הם זמניים ונפסדים, אך חלום הגאולה הוא חלום שכולנו נתעורר ונראה אותו מול עינינו ונראה את העבר המורכב כחלום.

היום, את השקעת המחשבה כיצד להרחיק את הרע מהעולם ניתן למשרדי הבריאות ורק נפעל בהתאם לדרישתם - אנו נשקיע את המחשבה שלנו כיצד נוסיף טוב בעולם בשלושת העמודים שעליהם עומד העולם: "תורה, תפילה, וגמילות חסדים".

ומי שהחלום נראה לו לא הגיוני - שיתעורר...