פרשת השבוע – 'וישב' להתאחד - לא רק בחלום

פרשתנו השבוע עוסקת בחלומות. חלומות יוסף וחלומות פרעה. חלומות יוסף החריפו את קנאת האחים אליו בהיותו מתנשא כביכול עליהם, וזו אף גרמה למכירתו למצרים.

אך דווקא מהלך זה, שהיה נראה על פניו שלילי, הכשיר את הקרקע ליישום המעשי של החלום, לאחר שיוסף פתר לפרעה את חלומותיו ונעשה משנה למלך. מהלך זה, סופו שהראה אכן שחלומות יוסף לא היו חלומות שווא אלא הצגת המציאות שאביו ואחיו השתחוו לו בעת שירדו למצרים לשבור את הרעב שהיה בארץ כנען.

בחלומות הלילה שלנו, המציאות המוצגת אינה מחוברת תמיד להגיון ובחלום אפשר להכניס פיל לתוך קוף המחט, אשר רוב האנשים לא מצליחים להשחיל לתוכו אפילו חוט תפירה דק.

בהתמודדות על הנהגת המדינה נשכחה מלב אנשים לא מעטים, לפחות בתקופת הבחירות, הסיבה לזכותנו לשבת בארץ הזאת, הזכות שניתנה לאבותינו בשל היותם עובְדי ועַבדי ה'. בעוד מספר שבועות נקרא בתורה על יציאת בני-ישראל מארץ מצרים, וכל האומות - גם עובדי העבודה הזרה - ראו את הניסים הגדולים שעשה ה' לעמו ישראל - ה' מדגיש שהוא מוציא את העם מעבדות מצרים להיות עבדיו שלו. היותנו עבדיו מתבטאת בדבר אחד: ביצוע רצונו כפי שנכתב בתורה והתבאר על-ידי חכמי ישראל שקיבלו את הסמכות לפרש את התורה.

בדרך להנהגה רומסים את הקדוש לעם ישראל- קדוש גם לאותם היהודים הרומסים - כדי לקושש את קולות היהודים הטובים שהידע שהוענק להם מהוריהם לא נתן להם להכיר את האמת הנצחית, או שלא היה בכוחם להתמודד עם יצרם. וטבעי הוא שאדם נהנה מהמציאות הגשמית ולא מהגבלות שמונעות ממנו לעשות דברים שרוצה, כל זמן שאיננו מרגיש את הרווח שיש לו מזה. חובה עלינו לדעת, שדווקא היום, במציאות העכשווית, כאשר אנשים עושים מעשים שאין אנו מסכימים עימם, יש לנו את היכולת לאהוב אותם. "כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם" - כל אחד מאתנו יש לו היכולת להשפיע על התנהגות החבר, האח, האישה או הילדים - לא על-ידי שנחנך אותם כיצד עליהם להתנהג, אלא על-ידי הדוגמא האישית שנעניק להם.

אם תמיד נמצא את הדרך לחייך לשני - וגם אם לפעמים הוא לא מתנהג כפי שהיינו מצפים ממנו, נלמד עליו זכות. נאמין שהוא יכול ורוצה להתנהג בחיוב, אך יצרו הרע נלחם בו, או שלא הכיר משהו אחר. לא נלחם בו על התנהגותו הרעה אלא נלחם ביחד עמו נגד היצר המסיתו לדרך הרעה - ונעזור לו לנצח.

הרמב"ם מתרגם אמירה זו הלכה למעשה - כשאיש אינו רוצה לגרש את אשתו, בית הדין כופין אותו עד שיאמר: "רוצה אני" - כי צריך את הסכמת הבעל לגירושין. ולמרות שהאמירה "רוצה אני" נכפתה עליו - מסביר הרמב"ם, שכפייה זו הביאה אותו בחזרה לרצונו האמיתי - לעשות רק טוב. הכפייה היא של היצר הרע המנסה לכפות עליו שלא לעשות דברים שחייבה אותו התורה.

הסתכלות זו צריכה להיות מעיניי אבא האוהב את ילדיו בכל מקרה, אך מנסה לגרום להם ללכת בדרך שבה הוא מאמין, ולא ממקום של התנשאות, של "אני מבין וצודק ואתם טועים".

כשנזכה לראות את חלומו של יוסף מתגשם למרות שאנו כל אחד גבעול חיטה הנפרד מהשני - אז נזכה להתאחד. כיוסף, אנו זוכים בדורות האחרונים למנהיגים הדואגים לאסוף את האלומות, את עם ישראל, יחדיו.

די אם נתבונן בדורנו על הרבי מליובאוויטש, כיצד נלחם להיטיב עם כל יהודי ואין זה משנה היכן דר וכיצד מתנהג. שלח את שליחיו למקומות נידחים בעולם על-מנת לאסוף את האלומות שנפלו שם. ואכן רבבות יהודים ששהו במקומות שהיה בהם קור וחושך רוחני, הניצוץ היהודי הרוחני השוכן בתוכם נדלק והביא להם אור וחום יהודי.

חג החנוכה הוא חג של אור וחום יהודי שאותו נזכה לראות לא רק בביתנו, אלא בבית המקדש השלישי, בקרוב ממש.