מדוע אומרים 'שבת שלום'? 10 נקודות על השלום בשבת

1. בזוהר ומקובלים הזהירו מאוד שלא יהיה שום מחלוקת בשבת, ובפרט בין איש לאשתו. כמו כן הזהירו המקובלים מאוד מכל כעס בשבת. (יוסף אומץ, אות תר"כ).

2. פירוש המילה "וכבדתו" – "יכבד את השבת, שלא יריב בו". (ספר חסידים, תתס"ג).

3. עוד מובא: "על אחת כמה וכמה, ייזהר מאוד בשבת ויום טוב בשלום הבית, שלא יתקוטט ולא יכעס עם אשתו ועם אנשי ביתו, דכתיב 'וכבדתו', וזהו כבוד השבת, שלא יריב בו". (יעלזו חסידים, תת"ע). באותו המקום מובא שזוהי הסיבה שרגילים לומר: 'שבת שלום'.

4. על הפסוק: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" מבואר בזוהר כי "בא להזהיר על הכעס והמחלוקת בשבת שהם כהבערת אש, ועל ידי השבת כולן באחדות שאין בהם כעס ומחלוקת".

5. עוד נאמר בזוהר: "כל הכועס בשבת כאילו אוקיד נורא דגיהנום" - כל הכועס בשבת כאילו מדליק את אש הגיהנום. מדוע? בזוהר מבואר כי: "בשבת לא שולט הגיהנום בעולם, ולא הממונים שלו. משום כך נצטוו ישראל: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת', ואם האדם מצית אש, אומר הקב"ה אני מכבה את האש שלא ידלק, ואתם מציתים אש?! אתם תעלו בגיהנום". הזוהר ממשיך ומבאר כי כוונת הפסוק 'לא תבערו אש' הוא: 'אפילו בגופו'. השאלה הנשאלת היא: איך שייך גיהנום בגופו? והתשובה – "הכבד שבו המרה זה הגיהנום, סם המוות, חרב של מלאך המוות. וצריך להיזהר שלא תתעורר עצבות וקטטה". (מתורגם ללשה"ק מהזוהר. מובא בא"ר סימן רמ"ב)

6. החיד"א: "יום שבת אסור מאד לעורר מחלוקת או להתכעס, והוא חטא חמור כפליים מהעושהו בחול". (עבודת קודש להחיד"א)

7. עוד מוסיף החיד"א: "ובפרט עם בני ביתו, צריך רוב שלום ואהבה ואחווה לכבוד השכינה". (עבודת קודש להחיד"א)

8. השל"ה: "יום השבת צריך להיות כולו בחן ובחסד ובשלום ובאהבה רבה, כי בו שובתים אפילו רשעים שבגיהנום, ועל כן עבירה כפולה היא מי שמראה כעס בשבת".

9. השל"ה מוסיף: "ויהיה נזהר בזה בזהירות גדול מחצות ערב שבת ואילך" – כלומר, מיום שישי בחצות היום.

10. רבנו נחמן מברסלב: "וצריך להיזהר מאד מאד להיות אך שמח וטוב לב בשבת. כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאוד כמבואר בכל הספרים. ראוי ללמוד ב'ראשית חכמה' בשער הקדושה בתחילתו, וראוי ללמוד שם ולשים לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בעוצם מעלת שבת, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה, כי עיקר מצוות כיבוד שבת קודש היא השמחה, להיות שמח מאד בשבת קודש ולבלי הראות ח"ו שום עצבות ודאגה כלל בשבת, אשרי המשתדל לשמוח בשבת כי עיקר כבוד השבת הוא השמחה". (ליקוטי מוהר"ן קמא, י"ז).