07.07.16 / 13:19
בפרשתנו, מסופר על מצות פרה אדומה. בני ישראל היו צריכים לקחת פרה אדומה תמימה, אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול. היינו עליה להיות אדומה לגמרי, אם יש לה אפילו שתי שערות שחורות היא לא ראויה לשימוש; כמו-כן יש לוודא כי היא לא שימשה לחרישה.
בטקס מיוחד שהיה נערך על הר הזיתים, היו שוחטים את הפרה ושורפים אותה יחד עם עץ ארז, אזוב ותולעת שני. לבסוף, היו מערבים את האפר עם מים שנשאבו ממעיין ומזים אותו באמצעות קלחי איזוב.
האנשים שהיו טמאי מת היו סופרים שבעה ימים, וההזיה הייתה מתבצעת ביום השלישי וביום השביעי לספירתם. לאחר-מכן היה עליהם לטבול במקווה טהרה ובסוף היום השביעי הם היו חוזרים להיות טהורים.
באופן עקרוני, מצוות התורה נחלקות לשלוש קטגוריות: "משפטים", מצוות הגיוניות שניתן היה להגיע אליהן באמצעות חישוב לוגי פשוט. איסורים כמו 'לא תרצח', 'לא תגנוב' ועוד; "עדות", מצוות הנעשות כזכר לאירועים שאירעו בהיסטוריה כמו חג הפסח, חג השבועות ועוד; ו"חוקים", מצוות שלא ניתנות להבנה באמצעות הגיון אנושי.
מצוות הפרה האדומה נכללת בקטגוריה של החוקים, אותן מצוות שלא ניתן להבין כלל מדוע האלוקים ביקש מאיתנו לקיימה.
היה עדיף לכאורה שנבין את הסיבה לכל מצווה, וכך נקיים את כולן
מהי הסיבה לכך שבורא עולם נתן לבני ישראל מצווה שלא ניתן להבין?
הרעיון שעומד מאחורי דבר זה, הוא יסוד עיקרי למערכת היחסים בינינו לבין בורא העולם. עלינו לקיים מצוות מתוך אמונה, מתוך קשר על-רציונלי; גם כאשר איננו מבינים מדוע, עדיין אנו עושים זאת כי כך הוא רצונו של בורא העולם.
אם קיום המצוות יהיה מותנה רק בהבנה, יווצר מצב בו לא נקיים את מה שנראה בעינינו כלא נכון או לא הגיוני, אמונה פירושה הכרה בדברים שגם למעלה מהבנה וקיומם בעקבות כך.
יתירה מכך, גם במצוות אותן אנו מבינים בשכלנו, אל לנו לקיימן רק בגלל הסיבה, גם בהן עלינו לשאוף לקיימם משום שזוהי התורה שקיבלנו. דבר זה שמר על יחודו של עם ישראל לאורך הדורות וגרם לכך שעם ישראל שמר על קיומו גם שהיה מפוזר בין עמים שונים בעולם.
שבת שלום/הרב יעקב סוסי
