10.11.16 / 13:58
בפרשתינו מסופר על אברהם אבינו, אודות מצוות ברית מילה שקיים. הקב"ה ציווה לאברהם אבינו, שימול את עצמו, וכן את כל אנשי ביתו, דהיינו, את ישמעאל בנו, וכן את כל עבדיו, המכונים בפסוק "מִקְנַת כַּסְפּוֹ".
כאשר קיים אברהם מצוה זו, הוא זכה למעלת התמימות, כפי שאמר לו הקב"ה בקשר לברית מילה: הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.
מהי המשמעות של "תמימות" ?
המושג "תמים" מתפרש בכמה מובנים: המשמעות הראשונה היא, מלשון "שלימות", דהיינו, ללא חסרון. שהרי דבר שיש בו חסרון או פגם, אינו שלם ואינו תמים.
יש משמעות עליונה יותר, למושג "תמימות": לא רק שאינו פגום, אלא יש בו שלימות ותוספת מיוחדת !
אברהם אבינו נעשה במצוות ברית מילה 'תמים' בשני המובנים:
כאשר עבר תהליך של ברית מילה, הוא נעשה 'תמים'. מעתה הוא ללא פגם וללא חסרון.
בנוסף, קיבל אברהם עוד מעלה, שהעצימה את מושג התמימות. נוצרה כאן ברית ניצחית בינו לבין הקב"ה ובכך העניקה לו מצווה זו שלימות ותמימות גבוהה יותר.
במבט מעמיק יותר, נגלה שישנה משמעות נוספת למושג 'תמים', כלשון הפסוק: תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ.
בציווי זה מדריכה אותנו התורה להתנהג בתמימות ! דהיינו, להתמסר באופן מוחלט לציווי הקב"ה, ולקיימם גם כשאינם מובנים בשכל אנושי.
כשם שנאמר לאברהם אבינו לעשות את ברית המילה ב"תמימות", וללא שאלות ותהיות, כך גם אנו מצויים להתנהג בצורה דומה בכל המצוות, להניח הצידה את השכל והרצון האישיים, ולקיים תמיד את ציווי ה' בקבלת עול מוחלטת.
שבת שלום ומבורך
הרב יעקב סוסי/ בית חב"ד
