ים של חברים ביבנה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('02c14fcf-6655-476f-baa7-c29bb45a9a74','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('02c14fcf-6655-476f-baa7-c29bb45a9a74','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15]]);})

עבור מנהלת היוזמה "ים של חברים" ביבנה, מורן נזירי בת ה-48, למנוע את החרם הבא זה הרבה יותר מיעד – זו שליחות אמיתית. בראיון ליבניתון היא מספרת על החרם שעברה בילדותה, על הקבוצה אותה היא מובילה, נורות האזהרה שההורים צריכיםלשים לב אליהן וגם אומרת: "אעשה הכל על מנת שילדים אחרים לא יחוו זאת"

ים של חברים

מורן נזירי בת ה-48 עובדת ביום יום כסייעת לרופא שיניים. בילדותה עברה חרם ארוך שכלל הצקות, כינויי גנאי, השפלות, אלימות מילולית ואפילו פיזית. עם הקשיים והצלקות שהחרם יצר בה היאמתמודדת עד היום כשלאחרונה התחילה לעשות תהליך עם עצמה של ריפוי בעזרת משפחה וחברים טובים.

"כחלק מהתהליך שלי הרגשתי צורך לעשות משהו ולעזור לילדים שחווים את מה שאני חוויתי. יום אחד ראיתי כתבה בערוץ 12 על הפעילות של 'ים של חברים', קבוצה שהקימה שירי קינגסברג לוי ומנהלת אותה ביחד עם נועה אלון חזן - וידעתי שאני רוצה לקחת חלק בפעילות הזאת. לקח לי זמן להגיע אליה, אבל בסוף הצלחתי ונכנסתי להוביל את הקבוצה של יבנה", מספרת מורן.

"למעשה הצטרפתי לקבוצה לפני כחודשיים, הקבוצה הייתה קיימת בניהולה של דנה רגזיאל, באתי במטרה לסייע לדנה, אולם לבקשתה קיבלתי עליי את ניהול הקבוצה".

תספרי לנו קצת על הקבוצה.

"ים של חברים היא קבוצה שקמה למען ילדים שעברו חרם/נידויחברתי או ילדים עם קשיים חברתיים ומטרתה להפגיש ולחבר ביניהם ולעזור להם למצוא חברים, להעלות את המודעות לתופעה המכוערת הזאת בקרב הילדים, בני הנוער והוריהם ולהילחם בתופעה. קיימות היום בארץ כ-30 קבוצות של 'ים של חברים' בערים שונות בהןמתקיימות פעילויות שונות. כיום הקבוצה ביבנה מונה כ- 30 ילדים בתווך גילאים של 8-15, כאשר מס' הילדים הפעילים בה עומד על כ 20 ילדים".

איך הילדים מגיעים לקבוצה ואיזה פעילויות אתם עושים?

"רוב הילדים היו בקבוצה כשהצטרפתי אליה וחלקם הצטרפו בעקבות פרסומים של הפעילויות בפייסבוק. אנחנו עושים מגוון פעילויות. ביום שני האחרון ערכנו לילדים מסיבת סוף הקיץ, בה שמרית ממתנ"ס ליפקין שחק, דאגה לכל מה שצריך כדי שתהיה לנו מסיבה מושלמת כולל שלל הפתעות לילדים. אני רוצה לציין לטובה את העזרה והרוח הגבית שאנחנו מקבלים ממתנ"ס ליפקין שחק בניהולה של שמרית סויסה, שמאפשרים לנו לקיים את המפגשים שלנו. תודה גם לאלי אלוש, מנכ"ל הרשת למרכזים קהילתיים שמאפשר את כל הפעילות של שמרית למען ילדי "ים של חברים".

איך אתם גורמים לילדים להגיע למפגשים, להיפתח ולהשתתף?

"אנחנו מעדכנים את הילדים על פעילויות דרך קבוצת הוואצאפ של ההורים. אנחנו לא לוחצים על הילדים להגיע למפגשים, אך משאירים להם דלת פתוחה באמצעות עדכונים שוטפים על פעילויות וקשר עם ההורים שיעודדו את הילד להגיע. אני מאמינה שלכל ילד יש את הזמן שלו להיפתח ואני מאמינה שעם הזמן הילדים בקבוצה יבינו שזה לטובתם ולמענם ויתנו הזדמנות אמיתית לפעילות. יש לזכור שאלו ילדים שעברו טראומה שאת הצלקות שלה הם יישאו תמיד ולוקח להם זמן לתת אמון בילדים אחרים.

"הקבוצה עדיין בתחילת דרכה ולוקח זמן לילדים להיפתח בפני ילדים אחרים, זה לא קסם מידי וצריך להבין שלכל ילד יש את הזמן שלו. אנחנו מספקים לו סביבת מפגש בטוחה עם ילדים שחוו את אותן החוויות, כך שיהיה להם יותר נוח להיפתח בפני ילדים אחרים, עם אותו מכנה משותף של קושי חברתי".

איך הורה יכול לדעת ולהרגיש אם הילד שלו עובר חרם?

"צריך להדגיש, כי אנחנו לא אנשי מקצוע בתחום ובאים מהמקום האישי שלנו ועם רצון לסייע ולתרום. דווקא היום על ההורים להיות עם יד על הדופק ולשים לב למס' נורות אזהרה לגבי ילדיהם:

הסתגרות בחדר.
חוסר תקשורת עם ילדי הכתה שלהם.
חוסר רצון להשתתף במפגשי כיתה או פעילויות בית ספריות.
שינויים התנהגותיים כגון עצבנות, עצבות וכו'.

"זה אומנם לא ישמע פופולרי, אבל מומלץ מדי פעם לבדוק את קבוצות הווצאפ של הילד ולראות התכתבויות, לוודא שאין תכנים פוגעניים כלפי הילד שלכם (וגם ילדים אחרים) ,לוודא שלא הוצא מקבוצות וואצאפ ובכלל בכמה קבוצות הוא חבר ואם בכלל מתכתב עם חברים".

"חשוב מאוד לדבר עם הילדים ולשאול אותם (ממקום מתעניין ולא חוקר) על שגרת היום שלהם, לשאול איך היה בבית הספר/הגן, עם מי שיחקו ובמה וללמוד על המעגלים החברתיים שלהם. ניתן גם לפנות לצוות החינוכי כגון מחנכת/יועצת/פסיכולוגית של המוסד החינוכי ולבקש סיוע על מנת לאשר או לאשש את החששות".

איפה זה מתחיל ונגמר לדעתך? בנוגע לילדים.

"זה הכל מתחיל ונגמר בחינוך שלנו ההורים. למדו את ילדכם לכבד את הזולת ולהושיט יד לעזרה, גם אם הוא שונה מהם. לגלות אמפטיה וחמלה כלפי מי שזקוק. גם הורים שלילדיהם אין קושי חברתי צריכים לשים לב שהילד שלהם לא מחרים ילדים אחרים, דברו איתם, שאלו אותם אם הם ראו ילד שלא מוזמן להשתתף במשחקים או במפגשים כיתתיים ולמדו אותם לדאוג שכולם, בלי יוצא מן הכלל, מוזמנים.

"כאשר אתם חוגגים יום הולדת לילדכם, הקפידו להזמין את כל הכיתה או כל הבנים או כל הבנות ואל תאפשרו לילדכם להזמין רק חלק מהכיתה ולהשאיר ילדים שלא מוזמנים, כי אין דבר יותר כואב לילד מאשר לגלות שהוא לא הוזמן ליום הולדת. שיברון הלב יכול להביא לתוצאות הרסניות לילד".

יוזמה נפלאה ומבורכת. יש לך מסר למי שקורא את הכתבה?

"כאחת שחוותה בעברה חרם קשה, אעשה הכל על מנת שילדים אחרים לא יחוו זאת. אז אם הילד שלכם עבר חרם או נידוי חברתי או שהוא חווה קשיים חברתיים, אל תהססו, פנו עוד היום אלינו והצטרפו למפגשים, כי אצלנו אף ילד לא נשאר לבד. ניתן לפנות אליי בפייסבוק".

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה