מלחמת האקסית שלי נגד החדשה
15.07.12 / 16:38
אני מנסה להסביר לה שיש לי כבר מישהי חדשה והיא עונה: "סבבה, תישאר איתה אבל בוא תבלה גם איתי מפעם לפעם, רק בשביל לשמור על קשר, או בוא לפחות נערוך חפוז פרידה...", אבל אני מנפנף אותה מעל פניי ומזכיר לה שרק בגללה אני לא בכושר גופני ואיך שהיא הייתה מתקרצצת עלי כל היום ולא נתנה לי לנשום אוויר נקי במקומה, הכיצד הכול היה ניסוב רק סביבה ואם חלילה הייתי מנסה לבלות איזה שעה בלעדיה, היא הייתה מטריפה לי ת'מוח.
ובשבת? ווואווו ואווו איזה עצבים היא הייתה עושה לי כשלא הייתי איתה...
היום אני בדיוק שבוע ימים בלי סיגריה! לא זכור לי מתי לא עישנתי שבוע שלם... אם אני אחזיק עוד שבועיים, יהיה אפשר להכריז שהפסקתי לעשן.
זה התחיל עם ידידי משכבר הימים, הרצל, שנגמל מזה חודשים בזכות סיגריה אלקטרונית שהוא יבא באינטרנט, והמשיך עם ימין ידידו משכבר הימים שנגמל מ-3 קופסאות מלברו ביום (שגמלו אותו מהרבה כסף). טעמתי משלו והתאהבתי.
הרצל הזמין לי אלקטרונית יפהפייה וברגע שהתחברתי אליה, לא נגעתי באקסית המגעילה.
מאז רביעי שעבר ועד היום אני והאלקטרונית ברומן מתמשך: היא ניקתה לי את המשרד מעשן, מנעה ממני להפריז באכילת לילה, אפשרה לי לנשוף ממנה להנאתי גם במקומות ציבוריים בהם אף אחד לא יכול לעשן (חוץ מאת האלקטרונית שלי שלא מפיצה ריח, רק כאילו עשן), אני יכול לעשן בסלון ועוד ועוד ובקיצור להרגיש עם ולהיות בלי...
מאז היא צמודה אלי, ההתעניינות סביבי גוברת (מצד המעשנים כמובן) ואני כמובן מפרגן לחברתי החדשה.
יש שמנסים לסכסך בינינו ואומרים לי שהיא מזיקה לא פחות ואולי יותר מאחותה החורגת – הסיגריה המגעילה ושהם אפילו קראו מאמר על זה...
אבל אני, כחבר נאמן, מפריח את השמועות הזדוניות שהופצו כנראה ע"י היחצנים של האקסית.
בכלל, האקסית שלי היא קנאית נורא ואין לה אלוהים - מפעם לפעם היא מנסה למשוך אותי אליה חזרה וכל התרגילים שאנו כבר מכירים – כשרים עבורה: במשך מספר פעמים ביום היא מופיעה בפני במלוא הדרה, עם מישהו אחר ומתגפפת בשפתיו.
היא מנסה לעורר בי געגועים ולהזכיר לי את הרגעים היפים שעברנו יחדיו. אני מתעלם אבל היא לא מרפה.
אני מנסה להסביר לה שיש לי כבר מישהי חדשה והיא עונה: "סבבה, תישאר איתה אבל בוא תבלה גם איתי מפעם לפעם, רק בשביל לשמור על קשר, או בוא לפחות נערוך חפוז פרידה...", אבל אני מנפנף אותה מעל פניי ומזכיר לה שרק בגללה אני לא בכושר גופני ואיך שהיא הייתה מתקרצצת עלי כל היום ולא נתנה לי לנשום אוויר נקי במקומה, הכיצד הכול היה ניסוב רק סביבה ואם חלילה הייתי מנסה לבלות איזה שעה בלעדיה, היא הייתה מטריפה לי ת'מוח.
ובשבת? ווואווו ואווו איזה עצבים היא הייתה עושה לי כשלא הייתי איתה...
די! עבר זמנך, בטל קורבנך, אני אומר אבל היא בשלה, ממתינה בסבלנות שאמאס בחדשה ואחזור לזרועותיה.
תוך שאני כותב, הבטרייה של האלקטרונית נגמרה... יו! היא הפסיקה לעבוד... המטען נמצא בבית ואני תקוע עם מקל דומם – שזה כמו לעשן עט.
אני פותח את המגירה ושם אני רואה את האקסית שלי בתוך קופסה חדשה, מחייכת אלי בממזריות נחמדה... לידה מונחת המצית ששבוע שלם לא הצדיקה את קיומה והשילוב בין שניהם מעלה בי הרהורי חטא...
סיגריה אחת... מה כבר יקרה? הרי אני לא אזדקק לה שוב ברגע שהאלקטרונית שלי תחזור לתפקד.
אולי רק שחטה אחת? רק כדי להיזכר כמה ההיא מגעילה... מה כבר שאיפה אחת או שתיים או סיגריה שלמה בשבוע יכולים להזיק? הרי יש לי את האלקטרונית שלי שהיא אחלה תחליף!
וכאן מתחילה מלחמה פנימית, בין זה שמזהיר מפני התקדים לבין זה שאומר סמוך על סמוך תהיה חפיף ותשלוף!
אין לי ספק שאסור לחזור לאקסית המגעילה, אבל שאלת השאלות היא שאלת החפוז. כי בכל זאת החדשה דפקה לי ברז בשעה שאני הכי צריך אותה (שעת הכתיבה) ואי אפשר לעבור על זה בשתיקה.
אני יודע שאם אטעם מהאקסית, אני עלול להצטער רגע אחרי, או שבעצם אגלה שאפשר ליהנות משני העולמות... כל אחת בשעתה.
ברגע כתיבת שורות אלו ההחלטה עדיין לא התקבלה, המלחמה נמצאת בעיצומה.
אייל הרציונאלי נגד אייל המכור – מי ינצח?
אפילו אני לא יודע.
