דיני ומנהגי חג ראש השנה

הראש של השנה

א' בתשרי איננו היום הראשון של השנה בלבד ,אלא גם הראש שלה. כשם שהראש מפעיל את כל הגוף, כך בראש השנה נקבע כל מה שיקרה במשך כל השנה כולה.

ביום זה לפי המסורת גם  נברא האדם הראשון

יום הדין

ההכנה לראש-השנה מתחילה בחודש אלול, שהוא חודש הרחמים והסליחות. במיוחד מרבים בסליחות ביום שלפני ראש-השנה, ערב יום הדין, כדי שניכנס לראש-השנה עצמו לאחר בקשת הסליחה והמחילה מאת הקב"ה, וקבלת החלטות טובות - לעשות אך טוב וחסד מכאן ולהבא. כך אנו נכנסים ליום הדין כבעלי תשובה שהקב"ה מוחל להם על עוונותיהם.

ביום זה אדם נידון על מעשיו וכל מה שיקרה לו במהלך השנה הבאה. ביום זה קוצב הקב"ה את מזונותיו עד סוף השנה, וביום זה כותב הקב"ה את דינו של כל אחד ואחת, מי יחיה ומי ח"ו להיפך, "מי ינוח ומי ינוע, מי ישלו ומי יתייסר, מי יעני ומי יעשר מי ישפל ומי ירום - ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה" (מתוך תפילת ראש-השנה).

לכן ביום זה אנו מרבים בתפילה ובתחנונים לקב"ה, ומקבלים על עצמו לתת צדקה, שיכתבנו ויחתמנו לשנה טובה ומתוקה.

יום-טוב - יום שבתון

בספר ויקרא (כג,כד) נאמר: "בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון". בראש-השנה, כבשאר מועדי ישראל, אסור לעשות מלאכה כפי שאסור לעשותה ביום השבת. עם זאת, לצורך החג מותר לעשות מלאכות שנועדו לצרכי הגוף (בעיקר לצורך אכילה) בחג עצמו. מלאכות אלה מוגדרות בהלכה "מלאכת אוכל נפש", שנאמר: "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", דהיינו: לישה, אפייה, שחיטה ובישול. כמו-כן מותרים בחג הוצאת חפצים מרשות לרשות ושימוש באש (כאשר ההצתה נעשית אך ורק מאש בוערת, ולא ע"י הצתת אש חדשה)

סדר היום

יום ראשון ערב ראש השנה

כ"ט באלול (16 בספטמבר) 

מרבים בסליחות ובצדקה - בערב ראש השנה מרבים באמירת סליחות, ומשכימים לשם-כך לבית הכנסת. כמו-כן מרבים במתן צדקה ביום זה.

התרת נדרים – מנהג האשכנזים בערב ראש השנה נוהגים לעשות 'התרת נדרים', כדי להתיר את הנדרים שאינם זכורים לנו מהשנה שעברה, ומבטלים מראש את הנדרים שייעשו בשנה הבאה. 'התרת הנדרים' נעשית בפני עשרה או שלושה מישראל, שבפניהם מביעים חרטה על הנדרים שנדרנו, בכוונה או שלא בכוונה. כפי שמופיע בסידור או במחזור.

משתטחים על קברות צדיקים - בערב-ראש השנה נוהגים להשתטח על קברות צדיקים, לעורר ולבקש את נשמותיהם הקדושות שיעוררו עלינו רחמים לפני כסא מרום לסליחה ומחילה ושימליצו טוב בעדינו שניכתב לחיים ולשלום, לפרנסה טובה, וכל הבקשות הטובות שהאדם ובני ביתו זקוקים להם.

הדלקת נרות –

בערב ראש-השנה מדליקים נרות חג.

זמני הדלקת הנרות  18:23

מברכים:

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום הזיכרון"

ברוך אתה א-ד-נ-י א-לוקינו  מלך העולם שחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה"

שנה טובה - בליל ראש-השנה מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תיכתב ותיחתם". אשה מברכת את רעותה: "לשנה טובה תיכתבי ותיחתמי".

קידוש היום וסעודת חג

בתחילת סעודות החג בראש השנה מקדשים על היין בנוסח קידוש מיוחד לראש השנה הנמצא במחזור לראש השנה.

מאכלי ברכה - בתחילת סעודת החג, אחרי הברכה על החלה, אוכלים תפוח בדבש ואומרים: "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". את פרוסת החלה של 'המוציא' טובלים בדבש. אוכלים גם רימון ("שירבו זכויותינו כרימון") וראש כבש או דג ("שנהיה לראש ולא לזנב"), ומאכלים שונים נוספים, כנהוג בקהילות השונות

יום שני א' של ראש-השנה

א' בתשרי תשע"ג (17בספטמבר)

תקיעת שופר - זו המצווה הגדולה והמרכזית של החג. כאשר יום ראשון של ראש-השנה חל בשבת, אין תוקעים ביום הראשון של החג, אלא ביום השני. בשנה רגילה תוקעים בשני ימי ראש-השנה. התקיעות מתקיימות בבתי-הכנסת הבוקר,  וחשוב מאוד לשמוע אותן היטב. גם נשים נוהגות לשמוע תקיעת שופר.המינימום שצריך לשמוע הוא כפי סדר התקיעות שתוקעים מיד אחרי הברכה על תקיעת-שופר: תקיעה-שברים-תרועה-תקיעה (3 פעמים); תקיעה-שברים- תקיעה (3 פעמים); תקיעה-תרועה-תקיעה (3 פעמים). סך-הכול: שלושים 'קולות'. התקיעות הנוספות (במהלך תפילת מוסף ובסוף התפילה) אינן אלא מנהג.

 תשליך - ביום הראשון של ראש-השנה, לאחר תפילת מנחה, הולכים אל מעיין, נהר או שפת- ים,ואם אין בעיר הר או ים אפשר לקחת אקווריום עם דגים.יש הנוהגים לפתוח ברז. ואומרים את נוסח ה'תשליך'. המים מסמלים את חסדיו של הבורא, והדגים שבמים מסמלים את עיני הבורא הפקוחות על ברואיו. מנהג זה נועד לעורר רחמי-שמים, והוא מסמל את התנערותנו מן החטא

למחרת, ליל ב' של ראש-השנה,

 מדליקים נרות לכבוד החג השני בלילה.  ביום שני א' בתשרי מדליקים את הנרות סמוך לקידוש  אך לא לפני 7:19 דקות בעיר יבנה ועל-ידי העברה מאש שהודלקה מערב החג, ולא בהצתת גפרור וכדומה, כי אסור ליצור אש חדשה בחג. בשני ימי ראש-השנה, לאחר ברכת הדלקת הנר… מברכים ברכת "שהחיינו"

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

לפני ההדלקה מניחים על השולחן פרי חדש, ובשעת ברכת 'שהחיינו' מכוונים גם על הפרי.

ביום שלישי יום שני שלראש השנה נוהגים כביום הראשון מלבד אמירת התשליך.

זכור אל תשכח: לא לחגוג לבד

כאשר אנו מתכוננים לחגים, עלינו לזכור את כל אלה שקשה להם לעמוד בהוצאות החג, ושמחתם עלולה להיות מושבתת. על-כן נהוג לאסוף כספים כדי לקנות בהם מצרכי-מזון למשפחות נזקקות. וכך נאמר על ראש-השנה בספר נחמיה (ח,י): "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושילחו מנות לאין נכון לו וגו'".

חג שמח ושנה טובה