פרשת השבוע פרשת "לך לך"

חלק לא קטן מהבעיות במערכת היחסים בין בני זוג נובעות מתחום הנאמנות והמסירות וחלק נוסף, שלצערנו הולך וגדל, הן הבעיות הכלכליות שלדעתי הן רק מוסיפות בסדק שכבר קיים קודם לכן אך אינן יוצרות אותו. בני זוג שיש קשר בריא ביניהם לא יאשימו אחד את השני במציאות העגומה אלא ינסו יחד לצאת מהמצוקה.  בפרשתנו ישנו מקרה שמעורר הרבה סימני שאלה בקשר של אבותינו סוללי הדרך בחיים, כפי שחז"ל אומרים  "מעשה אבות סימן לבנים" האבות במעשיהם מלמדים אותנו כיצד להתנהג.

אברהם ושרה יוצאים בדרכם לארץ ישראל מארץ הולדתם בעקבות ציווי ה' והבטחתו שהתנתקות  ממקום מגוריהם הקודם ומבני משפחתו לא יפגעו בהם לרעה. אברהם המאמין יוצא לארץ כנען ועם בואו מתברר שיש רעב בארץ ויש צורך לשבור הרעב במצרים. הוא אינו מתלונן שה' אינו עומד בהבטחתו ויורד למצרים. שם נוחת עליו קושי נוסף - המצריים גילו את יופייה של אשתו שרה.

לכאורה התנהגות  אברהם ברגעים הללו היא בעייתית. גם בנושא הזוגיות וגם באמונתו בבורא. אברהם עומד בפני דילמה קשה הוא חושש שהמצרים ירצו לקחת ממנו את שרה. לפניו עמדו אפשרויות  רבות כיצד להגיב אך הוא בוחר באופציה  ששרה תאמר שהיא אחותו ובכך הוא נתן להם פתח לישא אותה. אומנם הוא לא שיקר ,הוא לא אמר  את כל האמת היא הייתה בת  אחיו והיה מקובל באותה תקופה לקרא לה בשם אחות . מדוע הוא לא נוקט באופציה  שנהג כאשר לוט בן אחיו נשבע שהוא נלחם בחירוף נפש להצילו ואכן הצליח.

היכן המסירות לאשה? מסירות שמתגלה דווקא במצבים קשים ! כיצד הוא מעמיד את שרה בסכנה ייתכן אם תאמר שהיא אשתו לא יעזו לגעת בה, אך עכשיו הם עלולים לחשוב שהיא מותרת להם. כאשר ננסה להבין את דבריו של אברהם "למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך" כי ינצל ממוות וגם יזכה למתנות. האם בעת שאשתו בסכנה הוא מוכן לקבל כמה שקלים  מפרעה? ועולה גם סימן שאלה לגבי נחישות אמונתו, האם לא היה עליו לשתוק ולתת מבטחו בה' שיצילה מיד המצריים?

הזוהר מסביר לנו את מעשיו של אברהם. לאחר שתמה על התנהגות אברהם עונה: אברהם הכיר טוב מאוד את אשתו ואת הכוחות הטמונים בה. הוא ידע שלה אין כל סיכון כי זכויותיה ישמרו עליה  הוא היה זקוק לעזרתה על מנת שינצל. ולכן ביקש שתאמר שהיא אחותו.

במציאות אנו רואים את מה שאברהם ידע. בדרך ניסית לא הצליחו פרעה ואבימלך לגעת בשרה, כל זמן ששרה חיה התרחשו נעשו שלשה ניסים באוהלה: נר דלק משבת לשבת, ברכה הייתה בעיסתה וענן היה מעל האוהל. לאחר פטירתה הכל נעלם על אף שאברהם נשאר. הם חזרו רק לאחר כניסת רבקה לאוהל חמתה.

מכיוון שה' אמר לאברהם שעל ידי שילך מארצו יעשה  אותו לגוי גדול ויברכו, ראה אברהם בירידה למצרים  גם את ההבטחה לברכת העושר  ולכן החליט ליצור כלי בכך שהציג אותה כאחותו ובסוף זכה למתנות המעשירות. לא היה בו חוסר אמונה אלא ידיעה שה' רוצה שהאדם יפעל בדרך הטבע ולא יסמוך על ניסים.

הגמרא הרוצה להציג את הרווח הגדול של הבעל  מכיבוד והערכת האשה  היא מביאה סימוכין ממעשה זה  "אמר רבי חלבו :לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר "ולאברהם הטיב בעבורה", וזהו שאמר רבא : כבדו נשותיכם כדי שתהיו עשירים.

בדברי חז"ל הנלמדים מאברהם אנחנו למדים על ההקרבה  הגדולה והנאמנות השומרת על זוגיות טובה והגורמת למצב כללי טוב שלא מערערת את הזוגיות הטובה, בהצלחה.