מנהגי חג הסוכות

הדלקת נרות.

י"ד תשרי, 18.9 בשעה 18:21.

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב", "ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

מצוות החג.

בזמן שבית המקדש היה קיים היו שבע מצוות בחג הסוכות: ישיבה בסוכה; ארבעת המינים; קרבן חגיגה; שמחה (קרבן שלמים); נסוך המים; ערבה בהושענא-רבה; קרבנות העולות. אך בימינו אלה נוהגות ארבע מצוות:

ישיבה בסוכה.

 בליל החג הראשון מצווה לאכול בסוכה. הסוכה צריכה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות, העשויות מחומר חזק וקשיח. הסכך צריך להיות צפוף, כדי שרוב שטח הסוכה יהיה מוצל. עושים בסוכה "קידוש", מברכים "לישב בסוכה" ו"שהחיינו". מעתה ועד שמחת תורה (ולא עד בכלל) אוכלים כל ארוחה בסוכה.

כאשר אוכלים בסוכה לחם (בשיעור של יותר מ"כביצה" (ששיעורה 54 סמ"ק) או שותים כוס יין, מברכים את ברכת "לישב בסוכה", מיד לאחר ברכת "המוציא" (על הלחם) וברכת "הגפן" (על היין). אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמישים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה.

לדעת האשכנזים נשים יכולות לברך לישב בסוכה אף על פי שהנשים אינן חייבות לישב בסוכה, אך לדעת הספרדים ואם הן רוצות לישב בסוכה, הרי זה משובח, אולם אל להן לברך על ישיבה זו. עוגות ושאר מיני מזונות מעל השיעור האמור, חייבים לאכלם בסוכה. למנהג חב"ד מברכים "לישב בסוכה", אולם יש  החולקים ונמנעים מלברך אלא על הלחם והיין, כאמור.

נוסח הברכה: "ברוך אתה א-דני אל-הינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה". "ברכת שהחיינו": "ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

המקדש על היין מברך לישב בסוכה בקידוש. שאר המסובים מברכים ברכת "לישב בסוכה" אחרי ברכת "המוציא" על החלה (לחם), אך אינם מברכים "שהחיינו", שיוצאים ידי חובת ברכה זו מהמקדש. מאחר ופרטי ההלכות בסוכה רבים אפשר לברר אצל רב מורה הוראה בשאלות כשרות הסוכה וד' מינים.

לא מספיק הכשרות הנמצאת על המוצרים בד' מינים כי יכולים להיווצר תהליכים שפוסלים המוצרים שלא היו בשעת בדיקתם. גם סוכות כדאי לקנות עם כשרות טובה, גם לדפנות שיש להם את כל האבזרים. הדואגים לדפנות כשרות ובמיוחד סכך שבו יותר קשה בדיעבד לבדוק כשרותו. יש להיזהר שלא להקים סוכה תחת האילן או גגון כי גם סוכה מהודרת תהיה פסולה במצב זה.

ארבעת המינים.

מקיימים מצווה זו בכל יום מימי החג, חוץ מבשבת, מהדרים לקיימה בסוכה. אוחזים את הלולב (עם ההדסים והערבות) ביד ימין ומברכים "על נטילת לולב". אחר-כך לוקחים ביד שמאל את האתרוג ומברכים "שהחיינו". בסיום הברכה מצמידים את האתרוג ללולב ומנענעים אותם לעבר ארבע רוחות השמים (מברכים "שהחיינו" רק בפעם הראשונה השנה). זמן המצווה: מזריחת השמש ועד שקיעתה.

נשים פטורות ממצוות ישיבה בסוכה ונטילת לולב, אך הן רשאיות לקיימן ולברך עליהן. לדעת האשכנזים ולדעת הספרדים לא מברכות.

שמחת בית השואבה.

מצווה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות. לכן עורכים בכל לילה שמחות וריקודים, זכר לשמחה שהייתה בבית המקדש "שמחת בית השואבה", שעליה נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

הושענא רבה וחביטת הערבות.

זהו היום שבו נגמר דין העולם. הגם שהדין נחתם ביום הכיפורים. אבל הקדוש ברוך הוא אינו גומר את החתימה ביום הכיפורים, אלא ממתין עד "הושענה רבה", ואז הוא מעניק לנו ולכל ישראל "גמר חתימה טובה". נוהגים לחבוט עם 5 ערבות בהושענה רבה.

שמחת תורה

הדלקת נרות, כ"א תשרי, 25.9 בשעה:16:11.

ברכת הדלקת נרות: "ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב"; "ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו ויגיענו לזמן הזה".

הקפות.

בליל החג וכן בבוקרו עורכים "הקפות". מקיפים, מתוך שמחה וריקודים, עם ספרי התורה שבע פעמים את הבימה, ושמחים בשמחת התורה.

עלייה לתורה.

בשמחת תורה נוהגים שכל יהודי עולה לתורה. גם הילדים עולים (עם מבוגר), בעלייה מיוחדת שנקראת "כל הנערים".

הקפות שניות.

במוצאי שמחת תורה עורכים הקפות שניות בבתי הכנסת ובכיכרות הערים לאות הזדהות עם בני חו"ל שחוגגים אז את שמחת תורה.