"אנחנו נצא מזה, אבל הזכרון יישאר לנצח"
26.06.15 / 09:50
קרין ומור חיכו ליום המאושר בחייהם והתכוננו אליו זמן רב. אושר גדול ליווה את ההכנות של שתי המשפחות שלא יכלו לחכות כבר ליום הגדול, יום שהפך ברגע אחד אושר עצום לכאב קשה מנשוא ושמחה גדולה לאבל כבד. כמה ימים אחרי, כשהם יושבים בחצר ביתם של הורי החתן, ניסו בני הזוג לספר מעט מה עובר עליהם בימים קשים אלו
מאת: אוהד צויק
"זכינו לחופה וקידושין שזה לא מובן מאליו. אבל התחושות מאוד קשות. אנחנו מחכים שהשבוע הזה יגמר שנוכל ללכת להיות עם המשפחה של הדודה שלי, אביבה חיון ז"ל, לחבק ולנחם את הדוד שלי מיכאל והילדים שאיבדו את היקר מכל", אמרו השבוע בני הזוג קרין חיון ומור לוי, בעת שישבו בביתם ביבנה כשלצדם, הורי החתן גילה ודוד לוי, בני משפחה חברים וקרובים.
בני הזוג מתקשים עדיין לדבר על יום חתונתם היום השמח בחייהם, שהתחיל באושר גדול כשעמדו מתחת לחופה לעיני מאות האורחים הנרגשים, יום לו חיכו חודשים רבים. ירין, האח הצעיר של מור, קיבל את בני הזוג אל החופה בשיאה מרגשת, מור החתן ענד לקרין את הטבעת, שבר את הכוס והחלה חגיגה ושמחה גדולה. איחוד של שתי משפחות גדולות, שתי משפחות חמות, שקשורות ביניהן כבר שנים רבות.
בני הזוג מתארים יום מאושר בחייהם של זוג שעומד להתחתן ולהיכנס בברית הנישואין. כ-750 אורחים הגיעו ביום שני האחרון, להשתתף בשמחתם של בני הזוג קרין ומור באולמי "עדיה" המפוארים. "ידענו שנתחתן שם עוד לפני שמור הציע לי נישואים", סיפרה קרין, "לא היינו מוכנים להתפשר על האולם ואפילו שלא היה מקום בתאריכים שרצינו, הסכמנו להתגמש כדי לעשות שם. כשנכנסתי לאולם בערב החתונה הבנתי למה התעקשנו כל כך. המקום היה פשוט מדהים, וגם לכל אורך הערב הייתי בעננים, הכל היה פשוט מושלם, קרו כל כך הרבה דברים מרגשים ומצאתי את עצמי אומרת לחברות שלי 'אני מקנאה בכן שאתן מוזמנות לארוע כזה', היה פשוט מדהים".
לקראת השעה 00:30 משחזר החתן מור "הייתי ברחבה מטר מהבר האקטיבי. בשניות הראשונות הייתי בטוח שזה מלצר שהפיל מגש ורק אחרי חצי דקה התחלתי להבין מה קרה. חיפשתי את אחי הקטן את אמא שלי, ניסיתי לשמור על קור רוח. בתוך כל הכאוס והבלאגן ידעתי שקרין בסוויטה של האולם הלכתי אליה וידאתי שהיא בסדר ודאגתי שהיא תישאר שם כדי שלא תצטרך לחזות בכל המראות האלה באולם. רק כשנגמר הכאוס, ביקשתי שישימו פרגוד ורק אז הוצאתי אותה החוצה".
בשעה 00:30 גשר התאורה העגול שהיה תלוי בתקרה מעל ראש החוגגים והבר האקטיבי קרס. בן רגע השמחה הפכה לזירה עם פצועים רבים ודם, צוותי מד"א שהגיעו תוך דקות פינו את הפצועים לבתי החולים. קרין מוסיפה "אנחנו אנשים מאמינים. היו הרבה דברים שקרו במהלך הערב שהביאו לכך שזה לא נגמר באסון גדול יותר. מור התעקש שהבר האקטיבי יהיה באמצע הרחבה, אני הלכתי לסוויטה להתארגן עם התסרוקת והשמלה, מה שעיכב קצת את תחילתה של המסיבה, החבר'ה הצעירים לא חיכו ליד הבר למסיבה של החתונה. וגם הדי ג'י התעכב מעט עם המוסיקה של המסיבה לחבר'ה הצעירים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זה היה בעיצומה של המסיבה, כשכל הצעירים היו באים לבר ולרחבה".
בנוגע לתחושות הקשות קרין אומרת "אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו ונצא מזה. אבל לא מפסיקה לחשוב על המשפחה שלי שאיבדה את הדודה אביבה חיון ז"ל. הדודה היקרה מכל והזכרון ילווה אותנו לנצח. כל הזמן אני חושבת על הפצועים ומתפללת להחלמתם ושיצאו מזה בשלום. זה כנראה לא מקרי שדווקא הדודה אביבה ז"ל ומיכאל בעלה הדוד שלי וגם הדוד יצחק חיון שנפצע, הם האנשים שעזרו לי הכי הרבה מאז הצעת הנישואין ועד לערב החתונה, ובמיוחד בהפקה המדהימה של החינה שלנו בשבוע שעבר".
קרין מספרת על עם ישראל היפה שהיא גילה בימים הקשים שהיא עוברת "אני לא אוהבת שמרחמים עליי ומנחמים אותי. אני מקבלת מאז האירוע מאות ואלפי הודעות מאנשים מכל רחבי הארץ שאני אפילו לא מכירה. זה ממש מחמם את הלב. אין לי מילים ואין לי אפשרות להודות לכולם וזה הזמן לומר להם תודה. גם היום האורחים מהחתונה כששולחים הודעות ניחומים מדגישים כמה הם נהנו באירוע שהיו בו כל כך הרבה דברים מרגשים".
לפני סיום הוסיפה האם גילה: "אנחנו כרגע לא מחפשים אשמים ולא מתעסקים בזה בכלל. אנחנו מכונסים בעצמנו, בכאב של המשפחה ומשאירים את יתר הדברים למשטרת ישראל, שאנחנו סומכים שיעשו עבודתם נאמנה".
בני הזוג תכננו לעשות שבת חתן, יחד עם בני המשפחה המורחבת, בבית מלון באשקלון. "ביטלנו הכל, נלך לבית הכנסת, החתן יעלה לתורה, אבל הכל צנוע רק מה שצריך". אמרו מאתמול בני הזוג שאט אט מנסים לחזור לעצמם ולעכל את היום השמח בחייהם שהפך לטרגדיה. אחרי הכל, חתן וכלה חייבים להיות בשמחה.
