חוגגת ילדות בריאה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('07f230ed-84b4-4c88-ae63-4fcf5e49a9a0','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('07f230ed-84b4-4c88-ae63-4fcf5e49a9a0','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15]]);})

פוסט שכתבה בחודש שעבר ליטל ללזרי בפייסבוק שמסביר למה כדאי לכם לצאת מהצלחת של הבן שלה גרם לפרופיל שלה להפוך לויראלי ובעקבותיו אף פתחה קבוצה בה היא מלמדת אתכם איך מגדלים ילדים על תזונה בריאה ומזמינה. "רציתי לצעוק, נמאס לי שמבקרים אותי על הערכים הבריאים שאני מנסה להקנות לבן שלי" * ראיון שתלמדו ממנו

מאת: טלי בנדו לאופר

צילומים מאלבום פרטי

בסוף חודש שעבר, דקה אחרי שחגי תשרי תמו להם ועמם ארוחות החג, הפיקניקים, המנגלים והנשנושים שלא נגמרו, ליטל ללזרי הרגישה שהיא רוצה לצרוח.

"היו לא מעט מפגשים חברתיים ומשפחתיים שגררו אינסוף הערות על זה שאני לא מרשה לבן שלי, איתמר, לאכול דברים מסויימים או ששמעתי שקצת מתבדחים על חשבונו כשאמר דברים חכמים שהוא יודע כמו זה שבקולה יש צבעי מאכל ולכן הוא לא שותה, זה לא דברים שאני אמרתי לו במכוון, הוא שואל ואני עונה, זה שיח", אומרת ללזרי (36) תושבת יבנה ואם לאיתמר בן 3.5.

הפוסט הפך במהירות למשמעותי, כזה שמופץ ונקרא בכל קבוצה אפשרית בפייסבוק, גרר שיתופים רבים, 10,000 לייקים וכמעט 900 תגובות.

מתוך הפוסט:

"אני גאה בילד שלי, רק בן 3 וחצי ויודע לבקש רשות לפני שהוא מקבל מזון שנראה לו לא בריא, ואלמלא המסגרת שבה הוא קיבל חטיפים מגיל צעיר מדי וההערות המיותרות מסביב , ההשקעה הכה רבה שלי בתזונת הבית שלנו, הייתה נשמרת.
אני קונה את הטוב ביותר במיטב כספי, משקיעה במטבח , חוקרת ולומדת, מחפשת כל הזמן מתכונים שווים, מסבירה ומפרטת לכאן ולכאן והכל כדי שיבין את הבחירה שלי ולא סתם יהיה שטוף מוח. 
יש לי נפילות וגם אני אוכלת זבל לפעמים, מאפשרת לו גלידה או פיצה בחוץ ועוגה בשבת אצל סבתא, 
אבל ה'פינוק' האמיתי מגיע מהאהבה ותשומת הלב שהוא מקבל פה. ולא, לא משקית במבה".

 

"כתבתי את זה כפוסט לחברי בפייסבוק בלבד, ואז חברה ביקשה לשתף, וזה תפס אותי בהלם בכמה אנשים זה נגע, כמה אנשים שיתפו. הצעקה הזאת באה בגלל שגם במסגרת הצהרון והגן התחושה היא שאת נלחמת בטחנות רוח, כי את מצפה שהמסגרת החינוכית תדע ללמד אותם תזונה בריאה וזה לא קורה אז זו מלחמה תמידית. השנה אגב, הגן שלנו מצוין, הגננת מלמדת על תזונה בריאה אבל הצהרון זה עניין אחר. התחשק לי לצעוק על כולם, את שולחת ילד למסגרת ומצפה שלא יקלקלו לך, את לא מצפה שיקבל וופל פה ושם, ועל האוכל התעשייתי אני בכלל לא מדברת".

אז מתוק הוא בכלל לא חלק מהתפריט שלכם?

"ממש לא, אנחנו נהנים בבית ממתוק, איתמר מתקיל אותי ורוצה ואנחנו מכינים יחד דברים בריאים כמו עוגה, עוגיות ואפילו ארטיקים וגלידות מחומרים טבעיים. חשוב לי שהוא יבין מה בריא, אני יותר מדברת על מה מותר, מה צריך ולא מה אסור".

ואיך הסביבה מגיבה?

"הסביבה מדברת יותר על כך שילדים חייבים לאכול מתוק, חטיפים, את כל הג'אנק, ילד שלא מודבקת לו שקית חטיף - אין לו ילדות, ואני אומרת שזה לא ככה. אנחנו מלמדים אותם מה לאכול, אם נלמד אותם לאכול ולהנות מפירות וירקות הם יאכלו את זה, ילדים לא נולדים עם החטיף בפה, זה אנחנו נותנים להם".

מה התגובה שאת הכי שומעת?

"שהוא יגיע לבית שמותר בו חטיפים וממתקים, הוא פשוט יישב על מגירת החטיפים ולא יעזוב. אני לא מסכימה, מההיכרות שלי עם ילדים, אלו דווקא שצורכים את זה כל יום ויום מכורים כבר לסוכר לבן ולא מצליחים להתרכז בשום דבר אחר. אני מלמדת אותו שאין יותר מידי עניין במזון, אנו אוכלים כי אנחנו רעבים וצריך אוכל מזין שיעשה לנו טוב לגוף, סוכר זה התמכרות, והוא נהנה מכל הטעמים, גם מחמוץ.

היום כמעט כל מוצרי המזון מעובדים ומכילים סוכר או מלח וזו התמכרות, ואני יודעת שהוא לא רץ אחרי הדבר הזה כי אני מאוד משקיעה שהוא לא ירגיש חוסר. הוא פותח את הבוקר עם כדורי תמרים שאנחנו קוראים להם 'כדורי שוקולד בריאים', גלידה מורכבת מפירות קפואים שאני טוחנת, גלידה בחוץ אנחנו אוכלים מידי פעם".

אחת הבעיות זה בטח המפגש בגינה אחה"צ.

"אני חייבת לומר שהמינונים ירדו, נוצרה מודעות כלשהי. כשהתחלנו לרדת לגינה אף פעם לא הבאתי איתי משהו אכיל כי אני מאמינה שלא צריך לערבב שמחה בשמחה, הוא יורד כדי לשחק במתקנים ולפגוש חברים, לא צריך להוסיף לזה אוכל. בגלל שראיתי שמכבדים אותו והוא רוצה, התחלתי לרדת עם קופסת פירות ויש גם חטיפים קצת יותר בריאים כמו תפוחי עץ מיובשים כי לפעמים הוא כן רוצה את החוויה של לפתוח חטיף. אם מישהו מציע לו הוא בא לבקש רשות, אם זה משהו מזעזע כמו סוכריית גומי או סוכרייה על המקל לא ארשה, כי זה מלא צבעי מאכל ונפט והורס את השיניים, אבל קרמבו אני אתן".

מה לגבי חטיפים? צ'יפס? במבה?

"אני ארשה לו להתכבד, אבל שקית כזו אני לא אקנה. אני תמיד על המשמר לצערי, וזה באשמת הסביבה, אמא שמרגישה צורך לדחוף, שמציעה חטיף שאמור לנחם את איתמר כי הילדה שלה הרביצה לו, אני לא אחנך אותה כמובן, אבל אני אתן סימן של תודה רבה אבל לא. הבעיה היא אצלנו המבוגרים, לא אצל הילדים. מה שמעניינת אותם היא חווית המשחק, אצלנו זה בראש 'וואו, הוא לא אכל', אצל ילדים זה לא עניין. הם יאכלו כל מה שתתני להם, אבל ילד שהרגלת לחטיף כל הזמן, שום דבר לא מעניין אותו, הוא מחכה לשעה 4 לחטיף. בגלל שאנחנו בישראל מקשרים אוכל לשמחה ואוי ואבוי אם הילד לא אכל".

מה הכי מזעזע בעיני לתת לפעוט?

"לראות ילדים שותים קולה זירו! גם צבעי מאכל וגם ממתיק מלאכותי, זה כ"כ רע, כ"כ לא בריא, מי נותן לילד שלו סוכרזית??"

 

לאחרונה פתחה את הקבוצה "חוגגות ילדות בריאה" בה היא מלמדת ומראה מניסיונה כיצד ניתן לחגוג ולארח בעזרת מזון בריא, טעים ומזמין.

את אהבתה לאסתטיקה היא מפרה אף בעבודתה כשהיא מנחה סדנאות עיצוב ויצירה לילדות ונשים, הפעלות יום הולדת וקייטנות בחופשים ביבנה וברחבי הארץ. "אני מלמדת בנות בגילאים 6-13 ולעיתים נשים, אני מלמדת אותן ליהנות מהתהליך, ליצור כמו פעם להתרכז ברגע בדיור כמו שאני מלמדת את הבן שלי להתרכז בכל חוויה עד תום".

 

"לילד שלי אני עושה יום הולדת בריא, מגישה דברים טובים, משקיעה קצת יותר אבל זה באמת שווה, ברגע שמבינים מהי תזונה טובה קשה להאכיל בדברים האלו, גם אם אני על תקציב אני לא יכולה להאכיל בזבל ואת זה אני מציגה בקבוצה".

אז מה את מגישה?

"ירקות, פירות, מאפינס מולחים, תירס, מתוקים יותר מתוחכמים כמו עוגה בריאה שנראית כמו עוגת שוקולד לכל דבר, שנה שעברה עשיתי בננות טבולות בשוקולד, הקפאתי אותן והגשתי כמו סוכריות".

"המטרה של הקבוצה זה להראות שאם רוצים זה אפשרי,הכל על טהרת בריאות. אני לא טבעונית או צמחונית, אני עושה מה שבאינטואיציה מרגיש לי טוב, אני חוקרת ולומדת אפשר להיות קצת יותר יצירתי. עכשיו אני מעלה סדרת פוסטים על הצעות הגשה לימי הולדת, בחגיגה משתמשים הרבה בסוכריות גומי כי זה צבעוני וכך מכניסים הרבה רעל לגוף".

מאיפה הצורך בתזונה הזו מגיע?

"זה נותן שקט תעשייתי כשהגננת נותנת ארוחת מנחה בגן, פרוסה עם שוקולד הם יושבים ומלקקים אותו ויש רוגע או שאמא חוזרת הביתה ויש לה ארבעה ילדים אז היא נותנת מעדן או חטיף, אני לא באה ממקום ביקורתי, פשוט תפתחו את העיניים, תקראו ותחקרו על נזקי הסוכר, לא סתם אנשים מקבלים סוכרת".

"אצלנו בבית לא קיים המושג שמן, אלא רק בריא, כי אם אתה בריא אז יש לך כוח, אתה לא מצונן והפצע מגליד. הבן שלי נולד אסמטי והוא קיבל תרופות רעות, הבנתי שאני לא מוכנה לסטרואידים אז התחלתי לחשוב מעבר. הגישה היא להיות כמה שיותר טבעיים".

 

בגישה הזו, גם חלב פרה לא בריא או בשר

"אנחנו לא צורכים חלב פרה, בגן זה חלק מהתפריט אבל בבית אין. אני לא נוגעת בבשר וכשהוא היה תינוק נתתי לו הודו. כשהוא נכנס לגן זה לא היה בשליטתי, כעת אני מבשלת צהריים עוף או דגים.

 

"החלום שלי זה שכמה שיותר אנשים יבינו שאפשר אחרת, זה לא יהפוך את הילדים שלהם ללא מקובלים או למסכנים, זה רק אנחנו, זה רק בראש שלנו ואם אנחנו נפתח את החשיבה שלנו זה יעשה לכולנו רק טוב".

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה