מסכמים סיבוב: מה מצבה של מכבי יבנה?

מכבי יבנה הכריזה בתחילת השנה שהיא הולכת להתמודד על העלייה. תקציב של שני מיליון שקלים הוא לא דבר של מה בכך כשמדובר בקבוצה בליגה א' דרום, כאשר רק בשביל לסבר את האוזן, מדובר בסכום שאם הוא מתווסף להקצבות של הטוטו, קבוצה בהחלט יכולה לתת איתו עונה טובה גם בליגה הלאומית.

בשנים האחרונות הוכח שהכסף אכן "קונה" עלייה, כאשר היו קבוצות שהשקיעו יותר וכאלה שהשקיעו פחות, אבל בשורה התחתונה, לרוב הקבוצה עם התקציב הגבוה ביותר בליגה היא גם זו שעולה. משפט שמכבי יבנה של העונה קרובה להפוך ל-לא נכון, אלא אם יקרה כאן נס.

פער של שמונה נקודות הוא פער כמעט בלתי הפיך, לבטח כשהיריבה שלך דורסת כל קבוצה שנקלעת לדרכה, כמעט ללא הפרעות מיוחד ואפילו במשחק העונה, שנערך כאן ביבנה, היא הצליחה להתעלות על עצמה ולנצח 0:1 קטן גדול.

יבנה פתחה את העונה בצורה קצת מגמגמת ועפה מהגביע כבר בסיבוב הראשון. בהמשך התייצבה ואף הצליחה להשיג חמישה ניצחונות רצופים בין המחזורים 4 ל-9, אלא שאז הגיעה תקופה פחות טובה שבה יבנה רשמה שני הפסדים רצופים, כאשר מאז היא לא מפסיקה לנצח – כמו הפרעה דו קוטבית. אולי כך ניתן לתאר בצורה הכי טובה את הסיבוב הראשון של מכבי יבנה. לפעמים אפשר לתפוס חזק את הראש ולחשוב: מה חסר כאן?

אז ביבנה חשבו שהנחיתו חלוץ טוב בדמות ארז שמואלי, שלא הפסיק להפציץ במשחקי ההכנה, אך ככל שחלפו המחזורים בליגה כולם הבינו שהוא לא בדיוק מה שחיפשו במועדון. נבו מזרחי לא יכול לבדו, אז הגיע לצדו סער שבתאי הוותיק והנהדר, אך בשורה התחתונה, מי ש"משאיר אבק" לכולם הוא לא אחר מאשר הילד שגדל במחלקת הנוער, רז אמיר, שמוביל את טבלת הכובשים מבין החלוצים עם שישה שערים, נבו מזרחי עם ארבעה אחריו.

תומר בן חיים ממשיך לספק בדיוק את מה שמצפים ממנו, מנהיגות, אחריות – והשנה גם שדרג את עצמו עם מקום ראשון בטבלת המבקיעים של הקבוצה (שבעה שערים) ומקום שני בטבלת המבקיעים בליגה (שני רק ליוסי אסייג שסופר באמתחתו כבר עשרה שערים). בתחילת העונה, בראיון שסיפק ליבניתון, בן חיים הצהיר כי: "אני באתי ליבנה לעלות ליגה. בשביל זה הביאו אותי. ויתרתי גם על כסף בשביל לחזור לכאן ואני מאמין שאנחנו יכולים לעמוד במשימה".

בכל עונה אחרת, מצבה של יבנה לא היה רע. להיפך, היא הייתה מועמדת עיקרית לעלייה וסביר להניח שאף הייתה במקום הראשון בשלב זה של העונה. עם 11 ניצחונות ו-35 נקודות מ-45 אפשריות, כמעט כל קבוצה הייתה מוליכה את הליגה בשנים האחרונות. אבל מה שנס ציונה עושה השנה (איבדה רק שתי נקודות עד כה) זה משהו שלא קרה וככל הנראה גם לא יקרה, לבטח לא בליגה קשה כמו בליגה א'.

אלי כהן הצליחה לייצב את ההגנה עם הבאתו של אור אלקבץ, בלם צעיר ומבטיח שכבר צבר ניסיון בליגות הנמוכות ובליגה הלאומית, עידו לוי הוא באנקר בשער והרבה נקודות חתומות על שמו. 31 שערי זכות ו-11 שערי חובה, כל הנתונים הללו היו מעניקים ליבנה מקום ראשון בכל עונה – לא מול נס ציונה.

הכתומים מהעיר השכנה בנו קבוצה מלוכדת, עם שלד שרץ כבר כמה שנים וסבל בעיקר מחוסר מזל, שדרגו במקומות הנכונים וגם המאמן שלהם, עופר טלספפה, חווה עלייה לא מזמן עם הפועל קטמון. גם הוא הודה באחד הראיונות שמה שהם עושים השנה זה דבר בלתי נתפס.

יבנה מצידה, ממשיכה לשמור על אופטימיות. שחקנים במועדון מספרים שבכל יום יש עבודה מנטלית רצינית, כדי שהקבוצה לא תישבר בכל פעם שנס ציונה מנצחת ויכולה להגדיל את הפער. מהצד, זה נראה כאילו יבנה מתקשה יותר לייצר נקודות מאשר נס ציונה, שגם במשחקים קשים מאוד ובמגרשים שיבנה מתקשה בהם, מצליחים להראות שהכל קל עבורם. השחקנים של מכבי יבנה מספרים בכל ראיון שהם מאמינים שאפשר לעשות זאת, שוב אמרו זאת השחקנים אחרי הניצחון הקליל על הוד השרון (4:1) הנמושה של הליגה, אבל שוב, נס ציונה, במגרש שיבנה התקשתה בו מאוד ונזקקה לשער בדקות הסיום בשביל לנצח, פירקה 1:3 בקלילות את קריית גת והמשיכה את המסע הבטוח שלה אל עבר הליגה הלאומית.

נקודת האור הגדולה ביותר של יבנה השנה היא הקהל, שמבין שיש כאן מקרה יוצא דופן, אך ממשיך לתמוך בקבוצה שלו שבכל זאת, מציגה יכולת די טובה על המגרש וצוברת נקודות בקצב מסחרר. מי יודע, אולי עוד העונה יבנה תצליח להוות פאקטור של ממש ויריב ראוי לנס ציונה, שבשלב זה נראית בלתי ניתנת לעצירה. הפער עומד על 8 נקודות, כשנותרו בקופה עוד 45. במקרה הגרוע, יבנה תיכנס שוב לסבב של משחקי פלייאוף, שבזמנו, כפי שכולם זוכרים, זה גם נגמר בעלייה. ונאמר אמן.