סוף עונה? השקעות עונתיות בשוק ההון – קווים לדמותן

לפי תיאוריית השוק היעיל, שנוסחה לראשונה על ידי הכלכלן האמריקאי יוג'ין פאמה ב-1965, מחירי המניות בבורסה מגלמים את כל המידע הקיים והניתן להשגה על החברות, כך שאין טעם לנסות לאתר ניירות ערך זולים להשקעה, משום שהשוק מתמחר אותם במלואם.

אם התיאוריה הזו הייתה נכונה ללא יוצא מן הכלל, אי אפשר היה "להכות את השוק", קרי: להשיג תשואה גבוהה מהמדדים המובילים לאורך זמן. אלא שכאן נכנסות לתמונה אנומליות השוק, הסותרות את תיאוריית השוק היעיל ומעידות כי קיימים גורמים נוספים המשפיעים על מחירי ניירות הערך ועל המסחר, חוץ מאיכות ניהול תיקי השקעות ומחיר המניות עצמן. 

כמה מהאנומליות הללו סובבות סביב השקעות עונתיות, שמתבצעות על בסיס נתונים היסטוריים של השווקים במועדים קבועים. מדובר בהשקעות הנובעות ממה שהשווקים רואים כהתנהגות מחזורית בפרקי זמן ספציפיים במהלך השנה, כדוגמת "אפקט ינואר" או "ראלי סוף השנה".

"אפקט ינואר"

בבסיס אפקט ינואר, אולי ההשקעה העונתית הידועה ביותר, עומדת ההנחה כי בחודש הראשון בשנה משיגים מדדי המניות תשואת יתר בהשוואה ל-11 החודשים האחרים. במחקר הגדול הראשון בנושא, שבוצע ב-1976 ובדק האם התקיים אפקט ינואר בבורסת ניו-יורק בשנים 1904-1974, התברר כי אכן נרשמה תשואה ממוצעת עודפת בסך 3.48% בחודש ינואר בהשוואה לתשואה עודפת של0.42% בלבד בממוצע בשאר החודשים. גם מחקרים שנערכו בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת הצביעו על קיומו של האפקט, בעיקר במניות של חברות בעלות שווי שוק קטן יחסית.

אפקט ינואר הוסבר בכמה דרכים ובראשן שיקולי מס רווחי הון של המשקיעים, שמכרו מניות בהפסד בדצמבר כדי לקבל החזרי מס – ושבו וקנו אותן בינואר, מה שגרם לעליות בשווקים. הסברים אחרים דיברו על תופעת "קישוט החלונות" (Window Dressing) של גופים מוסדיים, שמכרו מתיקיהם מניות קטנות שהפסידו במהלך השנה – ושבו וקנו אותן בינואר; זרימת בונוסים ומשכורות 13 שקיבלו עובדים רבים בסוף השנה אשר שימשו להשקעות בשוק ההון בתחילת השנה הבאה; וכמובן, האופטימיות של תחילת שנה חדשה.

חשוב להדגיש: כל ההסברים המלומדים הללו לא מנעו חודשי ינואר רבים במהלך השנים, שבהם השווקים רשמו דווקא ירידות שערים, לפעמים אף משמעותיות.  

"ראלי סוף השנה"

המונח "ראלי סוף השנה", המכונה גם "ראלי סנטה קלאוס", מתייחס לעליות שערים בשבועיים האחרונים בחודש דצמבר. העליות מיוחסות בדרך כלל לכניסה לשווקים של כסף שחייב למצוא אפיק השקעה מסיבות חשבונאיות ו/או משיקולי מס. השקעות נוספות נרשמות בתקופה זה כחלק מההיערכות לשנה הבאה ולאפקט ינואר. הביקושים עצמם יוצרים מומנטום חיובי, שמזין את עצמו.

 "אפקט אוקטובר"

אוקטובר נחשב במשך שנים בעיני משקיעים כחודש מקולל להשקעות. עם זאת, מדובר בעיקר באפקט פסיכולוגי הנשען על כמה ימי מסחר טראומתיים שחוו השווקים דווקא בחודש אוקטובר, בהם "יום שלישי השחור" ב-1929, שהוביל למיתון הגדול בארה"ב ו"יום שני השחור" ב-1987, שבו צלל מדד הדאו ג'ונס 22.6% - הירידה היומית הגדולה ביותר אי פעם. עם זאת, חשוב לציין כי בעשורים האחרונים אפקט אוקטובר בשווקים כמעט נעלם לחלוטין – ונשאר רק החשש הפסיכולוגי. 

 "בין נובמבר לאפריל"

אחד הכללים הוותיקים והשחוקים ביותר בשוק ההשקעות האמריקאי אומר: "Sell in May and go away", או בתרגום חופשי: "מכור במאי ודי". הכוונה היא שבמבט לאחור של עשרות שנים, פרק הזמן שבין מאי לסוף אוקטובר נחשב לחלש יותר בשווקים. מצד שני, התקופה שבין תחילת נובמבר לסוף אפריל נחשבת לתקופה החזקה בשנה. האם זה תמיד כך? ברור שלא, אך יש משקיעים שמייחסים חשיבות לכלל ההשקעה העונתי הזה. 

 השקעות עונתיות: אזהרה לסיום

ההשקעות העונתיות שפירטנו עד כה נחשבות לידועות ביותר, אך הן לא היחידות. משקיעים נוטים לייחס חשיבות גם לתקופת החגים, למועדים פוליטיים כמו הבחירות בארצות הברית, אפילו לימי השבוע השונים שמשפיעים לכאורה באופן שונה על העליות או הירידות בשווקים.

כך או כך, חשוב לקחת את סגנון ההשקעה הזה בערבון מוגבל, שכן לא מדובר במשהו מוכח. גם במקרים שבהם ניתן לראות דפוס מסוים לאורך השנים, אין לדעת מה יקרה בכל שנה ושנה. דבר אחד ברור: מי שנכנס להשקעות בשוק ההון על בסיס שיקולים עונתיים בלבד, עלול לסכן את כספו. בסופו של דבר, חשוב לבצע החלטות השקעה על פי אופיו וצרכיו הייחודיים של כל משקיע, תוך התייעצות עם גורם מקצועי אשר יסייע בבחירת תמהיל ההשקעות המתאים.

*אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח